בחלומות אתה תמיד אדיש, ועכשיו אני בא לקחת אותך משדה התעופה.
התנועה כבדה ואני מפחד לאחר, אך לבסוף אני מגיע בזמן ורואה
אותך יוצא אלי עייף, רגוע ויפה. אתה לא מתרגש לראות אותי, אבל
אני מחבק ובוכה. אין לך הרבה זמן ואנחנו יוצאים לדרך. באוטו
אני מספר לך על כל מה שעברתי מאז שעזבת, כמובן שאם הייתי בוחר
לספר הכל זה לא היה נגמר, לכן הייתי צריך להתמקד בעיקר. סיפרתי
לך על תקופת החטיבה, תקופת התיכון ותקופת הצבא. ידעתי שתהיה
גאה, עשיתי את זה ככה שתהיה גאה. הייתי יכול להמשיך לשפוך
ולשפוך, כי כל זכרון שאני שופך פורק מהנשמה שלי 10 קילו. אבל
לך אין הרבה זמן, ואני צריך להוריד אותך חזרה בשדה תעופה. אני
עוצר לאט ליד הטרמינל, ומסתכל עליך. לפני שאתה יוצא מהאוטו אתה
מדליק סיגריה. אני מחבק ובוכה, ואתה כמו שאתה תמיד בחלומות -
אדיש.
לזכרו של ערן נהרי ז"ל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.