מטבע אחד ליד האגם
ובו מופיעים שני צידי העולם:
החושך, האור
השחור, הלבן
הלילה, היום
לבד וכולם.
הסדר לא משנה, הוא חוזר על עצמו כל הזמן.
ואתה שם לבד מסתכל בו ושואל,
למה גם אתה לא יכול להיות מטבע שכזה פשוט,
להנות מהכל ולא לדעת כלום, בלי חשבון (הכל פשוט כבר קיים שם).
ואז יום אחד, נפל המטבע לאגם
ואיתו כל סידרי העולם:
החושך, האור
השחור, הלבן
הלילה, היום
אתה וכולם.
צלל לו כך חרש, פשוט טבע,
וכלום לא נשאר מאותו העולם.
כשהמחשבות רצו לו עד התהום,
הוא פתאום הבין שהוא יכול הכל,
אבל בדרך למטה הוא לא יכל לעצור,
ומהקרקעית קשה מאוד לשחות לחוף.
ואז בתולת ים קטנה שחתה אחריו,
למנוע נפילה תפסה אותו בידה
וסחפה אותו אל הלא נודע.
הוא הגיע למקומות חדשים דרך הים
וגילה שרק איתה היה אפשר לעצור את הנפילה.
היא ידעה טוב מאוד שאם תפיל אותו יום אחד
אפילו בטעות... יפול כל העולם:
החושך, האור
השחור, הלבן
הלילה, היום
אתה וכולם.
היא החזירה אותו אל החוף ונפרדה לשלום.
היא השאירה אותו שם בתקווה שמישהו יבוא...
וישמור עליו יותר טוב ממנה.
ילד קטן ששחה באגם מצא אותו,
לקח אותו לביתו.
ושמר אותו בתור מטבע מזל.
אם רק ידע הילד שהוא מחזיק את כל העולם:
את החושך, את האור
את השחור, את הלבן
את הלילה, את היום
את לבד ואת כולם. |