עצרתי למלא שמן-מים
בדרך עפר מטושטשת
ירח קר כבר בא בשמיים
ואל מולי הדרך לאופק נמשכת
כל הדרך מירושלים
עם חצי מצבר ובלמים דפוקים
מחפש קרקע יציבה לרגליים
בזרועות כבדות וחושים מחוקים

אם לא היית עוזבת באותו היום
באותה שעה באותו מקום
לא הייתי חייב להיות עכשיו תקוע
בלי שמן במנוע בלי יכולת לנוע

הדיונות של הנגב תחת אור הלבנה
מזכירות לי את עורך הצחור כשושנה
את שערותייך השחורות בין אצבעותיי
מזכירה לי הרוח המצליפה בפניי
על גג המכונית תחת שמי כוכבים
מכסה מנוע פתוח ונביחות של כלבים
בראשי חליל מנגן שיריי אהבה
ותשוקה בי בוערת כאש להבה

אם לא היית עוזבת באותו היום
באותה השעה באותו המקום
לא הייתי חייב להיות עכשיו תקוע
בלי שמן במנוע בלי יכולת לנוע

והנה צללית על קו האופק
מופיעה לפתע בקצה הכביש
עור לבן טהור שמאיץ בי את הדופק
עיניים נוצצות כקורי עכביש
שפתייך הנושקות לשלי במתיקות
שולחות בי זרמים המעוררים את חושיי
מגע כף ידך מפיג בי כל עצבות
ושערותייך השחורות בין אצבעותיי

אם היית באמת או חלמתי חלום
באותה השעה באותו המקום
לא אכפת כלל להיות תקוע
בלי שמן במנוע
בלי מוח רגוע
בלי רצון לזוע
בלי יכולת לנוע.