הפחד הזה
לא הגיוני.
לא יכול להיות שבנאדם פוחד כל כך
מעצמו,

מלהיות לבד.
לא מזרים הוא חושש,
או ממה שהם יעשו לו,
אלא ממה שיעולל לעצמו
אם הם ישאירו אותו לבד.

מעדיף שאחרים ימלאו את הפצע הזה בלב,
ודואג כל כך שלא יגליד,
שלא יירפא,
שחס ושלום לא יתמלא מעצמו.

יושב על החוף
וכותב על עצמו בגוף שלישי,
תן לזה ללכת כבר,
כל כך הרבה אנשים,
הם לא רואים אותך.

אבל אתה תלוי בהם,
ההיקשרות שלך לאחרים
כל כך עצובה,
כל כך טוטאלית,
כל כך מוזרה,
כל כך נוראית.

ושוב הפחד הזה שמשתק אותך.
תתקשר לחברים שלך,
הם יצילו אותך
מעצמך.