שני זאנגדה / 3.1.06 |
בעיניים עצומות ובחיוך מושיט ידיו למחול
שלמות כה מוחשית קוראת לי.
רואה עצמי רוקדת
מבלי צורך לדעת איך
שיערי בוער מעלה
כל העודף ממני מתקלף ונושר
ונשארתי רק אני
צפה ביופי הבריאה
בעיניים עצומות ובחיוך
מלטפת אויר
לפי קצב פעימות הלב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|