נומה, נומה, בן יקר, אל תפחד.
מי סיפר לך סיפור על שטן?
הוא יושב במאסר מיוחד,
הוא בטוח לא יגיע לכאן.
יהודי אינו זקוק למשוב
מפרעה, מהשטן, מהמן.
השטן נכלא בספר איוב,
זה היה בארץ עוץ ומזמן.
היהודים נתנו לו ספר אחד,
וגם שם הוא, במחילה, רק הפסיד.
נומה, נומה, בן יקר, אל תפחד,
זה סיפור מאוד ישן ומפחיד.
יהודי לא מתרגש מזנב,
בקרניים הוא אמון לא נותן.
יהודי רואה בתוך אישוניו
את הרוע שאינו מתמתן,
את היופי שאינו מתמעט,
כי אדם נוצר עם חופש בחירה.
השטן הזה בכלל לא קולט,
שלא הוא בוחר בין טוב לבין רע.
ולא הוא עצר את יד אברהם,
ולא הוא עצר את שמש היום,
ולא הוא אשם בקרע בעם,
ולא הוא המציא קריאות "שמע" ו"אום",
ולא הוא הוביל את יד הכנר,
ולא הוא הוליך את יד היורה.
נומה, נומה, אל תפחד, בן יקר,
כל הנשמות שבות לבורא.
השטן שלך אוסף פירורים,
מחפשי זהב בכד של פחם.
לאיוב הוא לא ידע להחרים
עשירית של נשמה, החכם.
וסגור בתוך הספר, רוכן
עד היום הוא על מפת ארץ עוץ,
מחפש את טעותו ורוטן:
"ניפגש לסבב שתיים בחוץ!"
אבל איש אינו משמיע תגובה.
נו, נכון שזוהי דמות עלובה? |