עוד יבוא היום שכולנו נצטער עליו,
ואז נגיד כמה רע, כמה רע.
וכמו תמיד נתפלל לבורא עולם,
ונבקש מחילה וסליחה,
אבל שום דבר לא השתנה.

עוד יבוא היום שכולנו נשמח,
ואז נגיד כמה, כמה טוב.
כולם ילכו לעבודה מאושרים,
וכל העניים יהפכו לעשירים,
אבל לבנתיים שום דבר לא השתנה.

עוד יבוא היום שכולנו נישן,
ואז נחלום חלום טוב חלום רע.
ואז נתעורר עם חיוך או עם זיעה,
נספר מה קרה בחלום שהיה,
ושום דבר לא השתנה.

עוד יבוא היום שכולנו נצחק,
ואז לא נרצה להפסיק, לא נפסיק.
וכולם יחיו בהרמוניה מלבבת,
ואז נהיה ממש ארץ נהדרת,
אבל שום דבר לא השתנה.

עוד יבוא היום שכולנו נבכה,
אני לא יודע ממה זה יהיה.
ונרגיש שהכל נופל על כתפינו,
נרגיש כאילו זה היה באשמתנו,
אבל שום דבר לא השתנה.

עוד יבוא היום שנמצא אהבה,
בן או בת זוג לזמן מה.
ונגיד להם שנאהב אותם עד יום מותנו,
נחרוט את שמם על עץ ישן,
אבל שום דבר לא השתנה.

עוד יבוא היום שנמצא אכזבה,
ואז נבכה כמו תינוקות ללא הכרה.
ונשב בחדר כמעט בלי תזוזה,
נסתכל על התמונה שנזרקה לרצפה,
אבל עדיין שום דבר לא השתנה.

עוד יבוא היום שנתקע בדרך,
ואז לא נדע אם ימין או שמאל.
ונזרוק מטבע ונהמר על כיוון,
ובסוף נלך בדרך לא דרך,
וזה לא ישנה דבר.


עוד יבוא היום שאסיים את השיר,
אני מרגיש כמו איסתרא בלגינא
קיש קיש קריא,
אבל אין אף אחד שיעצור אותי,
חוץ מהשכל שלי.
ואחרי הכל לא השתנה דבר.