|
הלהבות מלחכות את לבך הפצוע
ואת יודעת שהגיע הזמן.
אך את לא יודעת לאן בדיוק;
אם גופך יעלם יהיו לך כל הדרכים יחד.
אנשים מצטמקים, נרקבים, נגמרים -
שיניים מתפוררות, שיער ארוך,
גוף שכולו עצמות;
עכשיו אתם יפים
אם חשבתם שרק אנשים טובים דועכים
הניחו לי להעמיד אתכם על טעותכם.
המנהלים הגדולים מצווים: תדעכו!
מי שלא ידעך ישאר מכוער
והיופי כולו יתמוסס בשומן
גם הרוק מת, הגיטרה החשמלית נדמה
תופים רועמים, סולואים ואנרגיות מטורפות השתתקו
והפכו למנגינה דקה וצורמת -
כאב וזרמים אלקטרוניים לידיים חתוכות
נגני גיטרה,
זעקי את זעקתך חסרת הרגש.
המעטים שישמעו יגחכו בשקט
ואז יכבו על עצמם עוד סיגריה. |
|
|
ענק אחד מכוער,
ממש מפלצת,
אכזר, רע לב
ושמן כמו חבית,
היה מתנפל על
כפרים, משפחות
חוטף לו - ואוכל
לצהריים ילדים
בכפית.
והייתה לו אחות,
ענקית - אבל
פ'סדר.
כלומר רחומה,
נחמדה, לבבית.
"איך אתה לא
מתבייש???" צעקה
על אחיה, "לאכול
ככה ילדים
בכפית?!"
התבייש הענק, כי
הבין שזה לא
בסדר, והחליט
מעכשיו אחרת
להתנהג. ובאמת,
הוא שינה דרכו
לגמרי - ואת
הילדים הוא אוכל
עכשיו במזלג. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.