|
שלושה גושים ידייך העניקו לי.
אלפי זיקוקים לבנים לרשותי.
פרי יצירתך.
זוהרם משתקף בעינייך כשמביטה בך.
קרים כקרח ומנצנצים באהבה,
מתוקה החמימות שלך. ענודה על צווארי.
כה צחה ותמימה בדומה להבעה שלך.
כעת אני כאן, מנסה להמשיך בחיי לצידך.
שלובי ידיים, ביזאריים, צועדים אנו בשבילים.
משחקים ומשתעשעים בגורלנו המשותף
שעות קטנות מול המסך ורגעים של בצק רך. |
|
|
פעם, באיזו
הרצאה על סמים,
הייתי היחיד
שענה על שאלות
המנחה, ועניתי
על כולם נכון.
כשההרצאה נגמרה,
המנחה תפס אותי
בדרך החוצה ושאל
אם אני מתנדב
בעמיתים, מן
הסתם, עניתי
שלא. הוא תקע בי
מבט שמתקשה
להחליט אם אני
ג'אנקי או דילר.
אני פשוט הייתי
בין היחידים
שאשכרה הקשיב
בהרצאות האלו
בשנים
הקודמות...
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.