כששתיקה וצרחה נפגשים,
הכאב מתפרץ החוצה,
לפעמים בדמעות שזולגות על הפנים,
באיטיות, כאילו תש כוחם,
לפעמים זה מתבטא בשריטות וצלקות,
לפעמים הריקנות עולה על כל הכאב
או שאולי הם מצטברים ביחד
והופכים לעצב אחד גדול...

קטע עצוב שכתבתי לפני די הרבה זמן, למען האמת אני בכלל לא
זוכרת למה כתבתי את זה. אני רק יודעת שזה נשאר במחשב שלי, למען
האמת, אני לא יודעת כלום. אני אפילו לא יודעת למה אני כותבת
עכשיו, אבל יש לי רצון עז לכתוב, מה שלא יהיה, לכתוב יעשה לי
טוב.