לפעמים אני מרגישה,
שהמחר לא יגיע,
שהאושר לא יפציע,
מוקפת אנשים,
אך הם אינם מרגישים,
את הבדידות שלי.
זורקת עוד חיוך לפה,
וחצי חיוך לשם,
אך כשהכל נראה מושלם,
אני זוכרת ומרגישה,
את החיבוקים שלך שאינם,
אינם ממלאים אותי בחום.
עושה סדר בארון,
מוצאת עוד הבטחה ישנה,
עוד אהבה שאינה,
זיכרון מתוק שמעלה עובש,
ותמונה ישנה די בלויה,
שלי ושלך מהימים הטובים,
לפני שהלכת.
האמת, זה די טבעי,
שאלוהים יקח מלאך כמוך - לעצמו.