ארבע בבוקר ואני שומר, רדיאטור לידי שלא אתקרר
4 מ.ק. ומסך מחשב, כסא מפלסטיק עליו אני יושב
טלפון ירוק ושמיים כחולים, חדר די קטן מלא בצבעים
מפות של הגיזרה, פנורמה וחיתוך
יושב עם חרמונית  חושב על שמיכת פוך
האו"ם פה לידי ומתנופף הדגל
וכל מה שעושים משחקים כדורגל
צלפים ומחבלים, מצלמות אחרי עוקבים
פרוייקט Y לעניים, כמו אזרחים מפונים
בונקר בעל 4 קומות, בכל קומה מבוך מוקף בחומות
מתעורר לא יודע אם לילה או יום
כלוא במוסד, מרגיש בחלום
הקפצות וכוננות, לילות בלי שינה
וכל זה בשביל מה?
מידיי בוקר מסתכל מהחלון
רואה את קריית שמונה, רואה את החרמון
חיי באיום, לא רואה בית
חיזבאללה צופים בי בעיניי עיט
מוכן לכל דבר, אתן גם את חיי
אשמור על המדינה עד כלות ריאותיי.