לבד. זה לא מפתיע, הרי לא מכירה אף הרגשה אחרת. לא, אף פעם לא
התלוננתי או העסקתי את עצמי ב"חור" הזה, ב"אין". זה לא הפריע
לי במיוחד שלאלו שנמצאים סביב יש, שמי שנמצא סביב כבר עשה,
ויודע ומבין. גם לי זה יקרה, כן, אני לא דואגת.
מעודדת אחרים, אלו שמעזים להודות - הם מצפים, רעבים למגע,
עמוסי רגש. יש זמן, לאן אתם רצים? חיים שלמים מלאי
התחייבויות, מלאי 'ביחד'. אז למה כל כך -ריק- מבפנים. ריקנית?
זו לא המילה, סבלנית, זה כן. מלאת שכנועים עצמיים, בטוחה,
יודעת שזה יגיע, שהלב יתמלא, שה"ריק" יעלם, ויצחיק בדיעבד.
יודעת, ואולי פוחדת להודות.
גם אני רוצה אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.