|
הלילה אשאר ער
ליד שולחן כתיבה זה
ואחרוט קנאתי על כל אשר בו
באך ינגן הלילה פרלוד מספר ארבע עשרה
בפה דיאז מינור לאות הזדהות
וצליליו ימלאו את החדר ויחלחלו אל
ראשי הקודח
הלילה את תנומי
את שנתך הערבה כשאודם מרוח על
שפתייך ואני
אתמסר לדמיון הכרומטי שלי
לפני שארדם |
|
|
מי אמר למי?
תשמע דרעי כנראה
שאתה אשם אבל
בוא נעבוד על
כולם שאתה זכאי
מטיס רב חובלים
טייסים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.