ריקי די / רחמים |
במחילות החול הדקיקות,
זחלה
על פני העור כפיתוי.
חפנת שבבים
שרתחו תהילה תחת השמש
ונותרו אך ניצוצות זועמים
של חסד,
מילים קודרות כפותות
אל האור המתכלה אט אט-
אל ארץ מדבר.
עתה מול הרוך הלוחש אל הריק
חשוף עורי כרגבי אדמה סדוקים,
זוחל אתה לשוא בכאב
ונשמה בך ממתינה
לכסות צלקותי ברחמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|