(א)

אל הרחמים,
פנייתי כאל מושיע,
לדעת את אשר בלב בפנים.
את העתיד ידעתי,
אך העבר כחידה,
מעיני נשגב, מבינתי.
תלויות כמין מובייל, סובבות השאלות,
מסרבות לנתק מנגינתן מאזניי,
ואטמים, ואטומים, מסתובבים כליצן ביום פורים.

(ב)

אל הרחמים,
פנייתי כאל מושיע,
לדעת את אשר בלב בפנים.
את העתיד ידעתי,
אך העבר כחידה,
מעיני נשגב, מבינתי.
מדוע שאלות, תלויות כמין מובייל,
מאזניי מסרבות לנתק מנגינתן?
ואטמים, ואטומים, מסתובבים כליצן ביום פורים.

(16.2.06)