ישי שאולי / פרידה |
בשורות של אווזים שבים,
וכשהירח ממלא את חדרי המערבי,
כשרוקדים העלים על פני פלג זורם,
שוב אני חושב עלייך, על שנינו
החיים בעצבות, בנפרד
כאב שאי אפשר לסלק
אך כשמבטי מושפל...
נותר ליבי מורם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|