מתכרבלת בתוך עצמה. מנסה להרחיק אנשים כמה שיותר. ככל שכואב
יותר כך מרחיקה את כולם יותר. מנסה למחוק את עברה. מנסה למחוק
את עצמה. מנסה. לסגור את החדרים, לנעול את כל הדלתות, החלונות.
לנעול את הלב, הנשמה. לנעול הכל, להשאר לבד ולסבול. אולי בעצם
ככה הכי טוב, הכי בטוח. אין מישהו קרוב. אין מי שיפגע, אין מי
שיכאיב, אין מי שיעיק על הנשמה. אין מי שיתקע סכין בגב. אין אף
אחד. לגמרי לגמרי לבד. זה לא כל כך רע, בעצם גם לא כל כך טוב.
זה ריק, בלי רגשות. בצבע אפור. הקירות בצבע אפור. השמש בצבע
אפור. ואפילו המצב רוח היום הוא ככל יום, אפור. גם השקט הוא
אפור. השקט הזה שמשגע אנשים. השקט שגורם לאנשים לעשות דברים
מטופשים.