שניה, ועוד שניה
דקה ועוד דקה
שעה ועוד שעה
יום ועוד יום
שנה ועוד שנה
הנדנדה כבר חורקת
הפרחים כבר נבלו
השער של הבית כבר נעול
על החלון - אבק
מחשבות ריקות
פרצוף סדוק
שיער דביק.
יושבת שם אישה
מחכה לך
אך שתשוב אתה לא תראה אותה
כי היא כבר נעלמה
הלכה לאן שהרוח אמרה לה ללכת
לאותו צוק
באותה דקה
באותה שניה
איבדה את דרכה
בגלל שאתה לא הגעת.


אין כבר מי שישב על הנדנדה
אין כבר מי  שישקה את הפרחים
אין כבר מי שינקה את האבק מן החלונות
אין  כבר מי שיפתח את השער שאתה מופיע
כי
באותה שניה
באותה דקה
היא איבדה את דרכה

והלכה לאן שהלב אמר לה


הלכה הרחק ממך...