הדמעות שוב זולגות
הכאב לא פוסק
החלום שנמוג
את הלב משתק
מנסה לא לחשוב
לשכוח הכול
מביטה במראה
ונזכרת בכל
לא תראו עוד חיוך
רק עצבות חבויה
התקווה נעלמה
שוב אמת הזויה.
מסתכלת בכוס
היא נשארת ריקה
הטיפה שהייתה
אתמול גם אבדה
למה זה קרה לי
מנסה להבין
אני כל כך נוראית?
קצת קשה להשלים
אפילו כשמנה
אני לא מספיק טובה
העיקר שהם אמרו
כל הזמן, את יפה.
האמת נאמרה באותם רגעים
שנוספתי כמו תמיד לרשימת המודחים
את לא יפה
את לא מקסימה
את כלום אחד גדול
וזאת ההוכחה!!!