מאיו תיתון / שיר של עצב |
ועוד ילד בוכה, מתקשה הוא לראות
ממיתרי ליבי נשמע צליל לא מכוון
בתחנת רכבת ישנה מנסה להחזיר את הזמן
אותם הימים, לא יחזרו
ואותם רגעים, תמו, חלפו
למטה, למעלה, במקום לא מוגדר
יושב וכותב, את שהתרחש בעבר
מחשבות עפות כמו עלים בשלכת
ועכשיו אני קם, מנסה ללכת
אותם הימים, לא יחזרו
ואותם רגעים, תמו, חלפו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|