אני לא יודעת מה כבר פה הולך
אני לא יודעת איך זה התלכלך.
איך שוב יצרתי בלאגן כששהיתי בתוך ענן
מלא עשן חלומות ופנטזיות להמונים
הפכתי לסרט מצוייר לילדים.

איך זה פה קרה ושוב נגמרה עוד חגיגה
נמצא עוד ניצול מאשמה
ואני כמו קליפה של תפוז שרועה.
חמצמצה, מבינה שבמזל לא אכלו אותי.
איך יתכן ושוב העולם מחייך אליי בקריצה עם כולם.
ושוב חשבתי שאיזה רומן רומנטי פה נרקם.
כנראה באמת כמו כולם.
אכנס לאיזה צ'אט אכתוב ק"וח ואתמצת.
אשב עם מזכירה אלקטרונית אמרקר מספרים ידנית
בקיצור אהפוך למזכירה פלצנית.

אינעל'... כולם.
איפה ריבונו של עולם.
תן להנות מחמת הספק שלרגע או שניים
אני לא אתאפק,
אקפוץ עליו עם שתי ידיים שרועות פתוחות
אתן לו נשיקה חמה בשפתיים.


אחח... תן לי לחכות עוד מעט.
כך כשיגיע אני אדע שזה... זה יביא את הקאט
לכל הבלבולים האלה ולדמיון המוגזם,
לחששות שאולי כל זה בעצם לא קיים.
תקשיב לי אדוני גבוה יושב בשמיים,
תן פה יד או שתיים,
אשמח לכיוונון, לכיוון, לתשובה,
אני מוכנה להתפשר גם על סתם איזו אישה.

טוב האמת שלא, אני מעדיפה אותו זיכרי
אם כי גם יתקבל בברכה גם עם צד הנשי.

נמאס מרומנים חולפים ללא תקנה
נשבר לי להיות האישה הגבוהה הגדולה
ששום חיה לה לא מתאימה.
באמת שנמאס ודי וחלאס
להיות השליחות החופשית ולא להיות פתורה מהמס.

אני מבקשת בכל לשון של בקשה
תביא לי חדווה אהבה וקירבה
כך שאוכל להיות זאת שאני רוצה.
האישה האהובה.

קטע זה נכתב ברגע של תשוקה, הכותבת מבקשת לא להצטייר כמתלקקת
נשפכת או נסחפת. זה נדיר לא שיגרתי ובהחלט ישמר בארכיון.