הדמויות:

אדי - פושע, תחמן
מאמי - אמו של אדי, אחושילינג פושעת ואחושילינג תחמנית
מני נדא - מיליונר בריון וקמצן.
גלי - המנקה היפה, חולת הקניות.
מארק ספיץ' - עולה חדש, נרקומן ודברן
דוקטור - פסיכולוג שמנמן, חובב סוסים.
דני מחלוף - שוטר, פציינט של דוקטור.
ברכה/צווחה - המזכירה, רעשנית ודעתנית.

מערכה ראשונה

בתוך משרד גדול ומרווח. עומד דוקטור. הוא מבוגר ובעל זקן מוזר
ומשקפי ראייה. המשרד עצמו קודר ומשעמם, בצבעים של חום וירוק.
בפינה הימנית , בצד הדלת, ניצב פסל גדול למדי של סוס עשוי עץ.
לצידו, לאורך הקיר, תלויות תמונות של אמנות מופשטת לצד תעודות
(בנוסח "בית ספר לפסיכולוגיה ע"ש מה שמו כהן" ו"וזאת לתעודה
שהדוקטור הוא פסיכולוג" וכו'). משמאל לכל אלו, ישנו עציץ גדול
וירוק. לצידו, מונח ארון ספרים גדול ורחב, ומיד אחריו (לשמאלו)
ניצב חולן גבוה בעל וילונות גדולים. במרכז המשרד, כסא נמוך
וירקרק ולצידו שולחן נמוך וקטן. ממולו, בינו לבין הדלת, נחה
כורסא רחבה וגדולה, זהה לכסא.
הדוקטור עצמו לבוש חולצה שמחה ובהירה, מכנסיים קצרים, ועל ראשו
(בנוסף למשקפיים) עטים משקפי שמש. הוא שר לעצמו תוך שהוא אורז
את חפציו.

דוקטור (מפזם לעצמו): סוסי סוסי סוסי סוסי. סוסי רוץ! סוסי
קפוץ!
ברכה (צועקת מבחוץ, כתמיד): דוקטור! המחליפים התחמנים שלך
הגיעו!
דוקטור: תודה ברכה
הדוקטור שב לפזם לעצמו "סוסי רוץ! סוסי קפוץ!...", למשרד
נכנסים עתה אדי ומאמי, אוחזים יד ביד. בעוד מאמי נכנסת מחויכת
ושלווה, אדי בוהה בחדר ונהיה עצבני, והוא מעשן סיגריה.
מאמי: דוקטור! (פורשת ידיה לצדדים)
דוקטור: גברת! (בה לחבקה, אך זו דוחפת את אדי במקומה והשניים
מתחבקים בעל כורחם.)
מאמי: זה המחליף הזמני שלך שסיפרתי לך עליו, מאמוש. הו אני כבר
רואה שאתם מסתדרים נפ-לא
דוקטור (מתנער מהחיבוק): אני חייב לומר שאתה לא נראה לי כמו
רוב הפסיכולוגים שפגשתי"
אדי מחייך, שיניו רקובות. מאמי דוחפת אותו בזריזות כך שהוא
נשכב על הספה.
מאמי: הו דוקטוש! כמה כיף הולך להיות לנו שם בירדן!
דוקטור: כיף?
מאמי: כיף! אלה מה? ירדן זה כיף אחד גדול!
דוקטור: מה יש שם?
מאמי: מה יש שם?! (מסתכלת על אדי) מה יש שם? מה יש שם?!
(צוחקת)
דוקטור עומד וראשו מוטה כמנסה להבין. מאמי מתקרבת אליו בעוד
היא מורידה מעליה את בגדיה בהדרגה (כובעה, צעיפה, שמלתה ולבסוף
חולצתה) ומתגלה בבגד ים.
מאמי: יש שם גמלים. ושמש חמה. וחול של מדבר. ובריכות גדולות.
דוקטור: ומה עוד?
מאמי: אותי, מאמוש, יש אותי.
דוקטור: וסוסים?
מאמי (במיאוס): יש.
דוקטור: יש סוסים?
מאמי: כן, כן. תחרות סוסים גדולה, ממוש, עכשיו תוריד ת'חפצים
שלך למטה. דוקטוש חמודוש ממוש.
דוקטור: אולי קצת אדבר עם המחליף קודם?
מאמי: אין צורך!
דוקטור: השרת החדש אמור לבוא היום
מאמי: שרת! יופי ממוש.
דוקטור: אז לפני הפגישה הראשונה תצא לאיזה חצי שעה לתת לו
להשקות את העציצים
מאמי: עציצים! נפ-לא (צוחקת , מנסה לדחוף אותו החוצה)
דוקטור: וגם שייתן לסוס לשתות
שתיקה קלה שלושתם מסתכלים על הסוס.
מאמי: (ממהרת בסיומת סגול) יאללה דוקטורוש חמודוש! למוניטוש
בחוצוש!
דוקטור (תוך שהוא יוצא): תודה רבה מר -
מאמי: למטה ממוש! דוקטוש חמודוש שמנוש (אחר שיצא) פסיכולוגוש
סמרטוטונוש מפגרוש!
ברכה (צועקת): הסמרטוט יצא!
מאמי: יופי! (לובשת חולצתה) אדי חמוד אני זזה. אני יתקשר אליך
ברגע שאני אוכל.
אדי: אבל אימא!
מאמי: אדי, אני יודעת שאני משאירה אותך לבד פה, אני סומכת
עליך. אתה כבר ילד גדול, ואני אסגיר אותך למשטרה עם תשתפן.
אדי (פוחד): לא לכלא אימא!
מאמי: אז זהו.
אדי:אבל אימא אני לא רוצה -
מאמי: אין "לא רוצה" חמודי! יש "לא רעב". ואם אתה רעב אתה חייב
כסף של מיליונרים בשביל לקנות אוכל.
אדי: אבל הוא לא יאמין לי!
מאמי: אדי, מה קרה לך? אתה שחקן מלידה. לידה לא מתוכננת אמנם
אבל בכל זאת!
אדי: אם אני שחקן כל כך מוכשר למה לא קיבלו אותי לשום מקום?
מאמי: כי לא ניגשת לשום אודישן אדי מתוק!
אדי: אבל לא נתת לי!
מאמי: לא נכון! אתה חלק מבשרי ואני ילדתי אותך בייסורים בלתי
נסלחים לעולם. אבל כבר אמרתי לך אם זה ממש ממש חשוב לך, אז אין
לי בעיה שתלך לאודישנים. ותיתן לי באותו זמן חזרה חלק מבשרי.
אצבע על כל אודישן בתור עמלה. זה החלטה שלך.
אדי: על מה עמלה על מה?
מאמי: אדי סתום! למה למלמל על עמלה? אני משקיעה בך ונותנת
מעצמי כל הזמן בשביל שיהיה לך מה לאכול ואתה חושב כל הזמן רק
עצמך. אני מתכננת תכנית גאונית לשדוד מיליונר מטופש, עושה את
כל הסידורים, מתחילה עם הפסיכולוג הסמרטוט שלו וטסה איתו לירדן
לחודשיים. אני אפילו משכנעת אותו שיש שם איזה תחרות סוסים.
ואתה לא מוכן להזיז את אפילו אצבע ולהוציא מהמיליונר המטופש את
המספר חשבון בנק שלו?
אדי: אבל אימא! אין לי מושג בכלל איך להיות פסיכולוג!
מאמי: זה לא בעיה אדי! אתה רק צריך לשחק אותה כאילו אתה מקשיב
לכל הבכיינים האלה, ולהגיד "אהה"  ו"אהמ".
אדי (חוזר אחריה): אהה, אהמ
מאמי: אם הם מחכים לתשובה תגיד להם ש"זה טבעי לגמרי"
אדי: טבעי לגמרי
מאמי: -  ואם כל זה לא פועל ואין לך מה להגיד. אבל רק כשאין לך
שום אופציה אחרת אז אתה אומר "זה מעניין מאד".
אדי: "מעניין מאד". וזהו?
מאמי: בטח! הנה, בוא תשב על הספה ואני אהיה הפסיכולוג -
אדי: אבל אין לי כסף
מאמי: זה בכאילו אדי! תשלם לי כשאחזור מירדן. עכשיו בוא תספר
לי מה מטריד אותך.
אדי: מטריד?
מאמי: אהה.
אדי: אפשר?
מאמי: אהמ.
אדי: אני מניח שהכול התחיל שהרגנו את אבא בשביל הביטוח חיים.
ובאותו זמן זה היה נראה לי בסדר, כי ראיתי שהוא מרביץ לך
וידעתי שאת אוהבת אותי.
מחכה לתשובה
מאמי: אהה.
אדי: ואני זוכר שאז מאד אהבתי לאכול תפוחים, אדומים כאלה. יש
לי את זה בזיכרון איך שהם נראים, עסיסיים כאלו. ובהתחלה קיבלנו
את הכסף ויצאנו נקיים ובאמת היה טוב. אפילו קנית לי תפוחים
כאלו. ואני הייתי אוכל אחד כל בוקר.
מחכה לתשובה
מאמי: אהמ.
אדי: אבל מתישהו באמצע כל זה. זה השתנה ובזבזנו את כל הכסף
והתחלנו לחיות ברחוב. וכל התפוחים רקובים ואכולים מאז. כולם
רקובים או שיש בהם תולעים את מבינה?
מאמי: אהה.
אדי (בוכה): ואני כל הזמן חושב כמה שטעיתי ואני נזכר במבט
המופתע והעצבני שלו. שהכול היה כמו משפחה נורמאלית.
אדי בוכה, פאוזה.
מאמי: זה טבעי לגמרי.
אדי: באמת?
מאמי: בטח! הרבה אנשים הורגים את אבא שלהם ואחר כך חשים ייסורי
מצפון, זה נורמאלי לגמרי.
אדי: ואני בכלל רציתי להיות שחקן.
מאמי: זה מעניין.
פאוזה
מאמי: אתה רואה זה ממש פשוט (קמה)
אדי: פעם אכלתי בננה אבל זה לא אותו דבר כמו תפוח.
מאמי: סתום! אידיוט. ותקום כבר! (קם) הדוקטור הפוץ הזה מחכה לי
בחוץ. תזכור: קוראים למיליונר מני נדא. הוא אמור לבוא היום.
תמרח אותו קצת ורק אז תשאל אותו על האבטחה באחוזה שלו, אני
אתקשר מתי שאוכל.
אדי: טוב אימא.
מאמי: יאללה ביי (יוצאת)
ברכה (צועקת): הזונה יצאה!
אדי נבהל מהצעקה, ואז מתחיל ללכת ולדבר לעצמו
אדי: אהה. אהמ. אהה. אהמ. זה טבעי לגמרי. זה טבעי לגמרי. זה
טבעי. זה טבעי לגמרי.
ברכה (צועקת):נכנס הנרקומן!
נכנס מארק ספיץ', רועד, ואדום עיניים.
אדי: אה! אתה בטח השרת. אל תשכח להאכיל את הסוס!
מארק: מי אתה?
אדי (כמעין סיסמא): אני אדי.רק אל תעצבנ'תי!
מארק: אבל איפה פסיכולוג?
אדי: הוא הלך עם אימא שלי ל - זאת אומרת אני הפסיכולוג!
מארק: אתה?!
אדי: כן כן. אני הפסיכולוג.
מארק: לא יכול להיות.
אדי: נשבע לך.
מארק: דוקטור? מאיפה  יש לך שיער כל כך ארוך?
אדי: זה מלידה.
מארק: ואיפה המשקפיים?
אדי: בתיקון. אתה מוכן להתחיל. למה אין לי כל היום ואני מחכה
לפסיכי הראשון שלי.
מארק: אני חושב אני יכול לנקה פה קצ - אני פסיכי ראשון!
אדי: אתה?!
מארק: כן כן. אני פסיכי!
אדי: לא יכול להיות.
מארק: נשבע לך.
אדי (לאחר מחשבה קלה): לא קוראים לך מני נדא במקרה נכון?
מארק: לא. אני מארק ספיץ' .
פאוזה, אדי חושב מה להגיד.
אדי: זה טבעי לגמרי.
מארק: טוב?
אדי: כן, זה טבעי לגמרי שלא קוראים לך מני נדא. יש הרבה אנשים
שלא קוראים להם מני נדא. אני המחליף של הדוקטור, הוא בחופש אתה
מבין.
מארק: אתה פסיכיאטר, כן. אבל אני עדיין מעשן.
אדי (מתיישב במקומו ושותה קפה): אהה.
מארק (מתיישב בכורסא): אנחנו בטיפול שלישי בהיפנוזה אבל אחרי
טיפול קודם ישר לקחתי עוד בופ.
אדי יורק את הקפה כששומע "בופ"
אדי: אהה.
מארק: ואני זוכר את ההיפנוזה הקודמת ובאמת לפני כל סיגריה
ולפני כל באנג אני נזכר במה שדוקטור אמר על זה שזה שולט בי
ולוכד אותי ושאני נהייה תלות ושהשכל שלי דפוק בגלל באנגים.
מחכה לתשובה
אדי: אהה.
מארק: אבל אז אני ניזכר שוב בשמחה הזאתי (חצי קם מהספה) באושר
הזה ו, ו, בא לי עוד ואני פשוט מכין עוד מנה, ומחפש עוד בקבוק
לבאנג. (נשכב חזרה אחורה ומניח יד על ראשו).
אדי: אהמ.
פאוזה. שתיקה.
מארק: אתה מבין?
אדי: אהה.
מארק: אתה מבין דוקטור?
אדי: אהמ.
מארק: מה אתה אומר?
אדי: אהה.
מארק: דוקטור אדי!
אדי: אהמ.
מארק: מה אתה אומר דוקטור?!
מחכה לתשובה
אדי: תראה... זה טבעי לגמרי.
מארק: מי?
אדי: זה טבעי לגמרי, יש הרבה אנשים שמעשנים ולא יכולים להפסיק,
זה ממכר.
שתיקה
אדי: יש עלייך בופ?
מארק: מה פתאום! זהו! אין לי כלום. לא עלי בבית. גם שם יש הכול
החומר. אני לא סוחב כלום עלי. מה פתאום!
אדי(לאט): אה - הא.
מארק(בבושה): כן, יש עליי קצת במקרה. למקרי חירום שאולי אני
יהיה צריך.
אדי: תביא.
מארק: איפה?
אדי (קם וקרב אליו): תביא בופ, זה במקום התשלום.
מארק: אבל דוקטור אמר זה התנדבות!
אדי: לא התנדבות, מארק, נדבה. תביא! (לוקח ג'וינט) אני גם לא
רואה בכלל בעיה בזה שאתה מכור, אם אתה כל כך אוהב את זה.
מארק: כן, זה טבעי באמת.
מארק מוציא עוד ג'וינט ובא להדליק בעצמו, אדי חוטף מפיו את
הג'וינט.
אדי: אז נראה לי שסיימנו.
אדי מהלך חזרה לשולחן ומתיישב
מארק: אתה לא נותן לי מרשם?
אדי: מרשם?
מארק: לפעמים מרשם, לפעמים תרגיל לבית.
אדי: שיעורי בית אני לא אתן לך, מארק, אני בן אדם מאמין. אבל!
(מוציא דף ועט וכותב)  אני ארשום לך 2 גאנג'ה 3 טריפים והסנפה
אחת.
מארק (קם): זה טוב?
אדי תולש את הדף
אדי: נשבע לך!
מארק בא לאחוז בנייר
מארק: באמש'ך?
אדי(עצבני):הלו הלו עד אמשלי! יא מסטול! קח ת'חרא ש'ך ותחפף
מפה לפני אני משחרר לך איזה מרשם לסנטר!
מארק(באדישות כמו שאר השיחה): תודה רבה דוקטור. נתראה בשבוע
הבא.
ברכה (צועקת): הנרקומן יצא!
אדי שוב נבהל, ואז צועק חזרה
אדי: תודה, ברכה, תודה!
ברכה (צועקת): אין בעד מה!
אדי (לעצמו):ברכה,  צריך לקרוא לה צווחה.
אדי מדליק לעצמו את הג'וינט תוך כדי שהוא שוב ממלמל:" צווחה,
אהמ זה טבעי לגמרי, אהה." הוא לוקח שאכטה צוחק ומתמסטל.
אדי: טבעי לגמרי וזו דעתי המקצועית. אהמ! אהה! ואפילו אההמממ
פכככ (מתפקע מצחוק)
גלי נכנסת, מחזיקה דלי ומטאטא.
ברכה (צועקת): העבד הגיע!
אדי: או! עוד פציינטית. שבי בבקשה, ספרי לי מה עובר עלייך.
גלי: אתה לא מעדיף שאני אסדר פה קצת?
אדי (מתפקע מצחוק): אני מעדיף לנשק אותך
גלי: מי אתה? איפה הדוקטור?
אדי: הדוקטור הוא עירום! יחי המלך אדי הראשון!
גלי: נראה לי שאני יחזור יותר מאוחר.
אדי: יחי אדי הקוסם! לא לא, המכשף!
גלי: ברכה, אני הולכת, תגידי לדוקטור שאחזור מחר.
ברכה (צועקת): תגידי לו בעצמך פוסטמה!
אדי: אל תקשיבי לצווחה, שבי, תספרי לי מה כואב, תתפשטי.
הוא מניח את הג'וינט בפיו של הסוס וחוזר להתיישב, רציני
גלי: להתפשט?
אדי: אהה.
גלי: כזה באופן מטפורי?
אדי: אהמ.
גלי: אז לא אכפת לך מאיך שדיברתי?
אדי: אהה.
גלי: כאילו זה פסיכולוגיה הפוכה כזאתי?
אדי: אהמ. (רואה שזה לא מספק) אהה!
גלי: אה, בסדר, האמת היא שיש לי תמיד הרגשה כזאתי
אדי: אהה.
גלי (בזמן שאדי מקשיב לה ורושם בפנקס): תשמע זה קשה ככה לנקות
כל היום ואז בבית. יש ימים שאני חושבת שאני לא יכולה כבר וזה
כאילו לא נגמר ואני מרגישה שאין לי כבר מה לעשות, כי מצד אחד
יש את זה שאני חייבת את הכסף כי הוא כבר לא מעניין אותו כלום.
וזה גם יותר כיף ככה שאני באה עם כסף שלי, כזה, שאני הרווחתי.
ת'מבין? וזה כאילו שווה את זה, כי על הטוסטר הוא לא התלונן כי
הוא משתמש בטוסטר, אבל עם השולחן לסלון אז הוא ישר שבר אותו
כאילו זה אשמתי שהוא קמצן כזה. ושהוא לא קונה לי כלום ושאני
צריכה לצאת ולקנות בעצמי את השטויות האלה שיהיו, ובשביל מי?
בשביל מי? אני קונה את זה בשבילי? מה אני אוהבת ללכת סתם? זאת
אומרת נכון שאני אוהבת לקנות פה ושם כי זה מרגיש לי טוב שזה
כזה ממלא כאילו את כל מה שחסר אתה מבין, כזה תאבון שיש לי ופעם
בכלל לא שמתי לב לזה  והוא כבר קורא לזה "אובססיה", ת'מבין?,
כי לו לא אכפת והוא לא שם לב ל- ל- לדוגמא של הוילונות שזה
"one off" ולא תמצא תא זה כאילו באף בית, ת'מבין?, אז יכול
להיות שכזה יצא לי לנקות במשרד פה וישר רואים ת'טעם גם אם רק
מנקים ת'אבק, שצריך טכניקה מיוחדת כדי לעשות את זה דרך אגב,
וזה לא שאני לא יודעת שזה בעיה כל השופינג הזה, למרות שזה
דווקא די מקובל ואופנתי העניין של ללכת וכזה לבחור ולקנות, וגם
יש עכשיו מבצעים מ'זה משתלמים, ת'מבין?,  הרי מכנס של "גורשק"
מקורי צריך לעלות לפחות איזה 200 שלוש מאות משהו כזה וזה היה 2
ב1, ת'מבין?, אבל הוא כבר חי לו לבד והוא כזה מחליט בשבילי מה
לקנות ומה לא כי כאילו זה הכסף שלו, וגם אני כאילו הוא קנה
אותי באיזה מקום.(אדי "מראה" לקהל שצייר בפנקס אישה ערומה) וזה
גם כבר לא אותו דבר, ת'מבין?, כי פעם הוא היה שולח אותי "לכי
תקני לך איזה משהו" הוא היה אומר, למה הוא היה מכיר אותי והוא
יודע שזה, כזה, מרגיע אותי. שיש לי ת'צורך הזה, אז מה? אז זה
עניין של כסף? מה פתאום! מה פתאום! זה הוא השתנה, ת'מבין?, מה
זה אני? אולי זה גם בעיה זה שאני אותו דבר. כבר בטבריה אמרתי
לו את זה, זה פשוט התחזק. ומאז הכול חלש יותר, ת'מבין?, הוא לא
מסתכל עלי יותר, לא נוגע בי ככה אבל גם אני ככה, ת'מבין?,
מסתכלת על אחרים. אז זה יכול להיות שזה בסדר כזה, זאת אומרת,
דוקטור.(פאוזה) אני נורא נמשכת אליך.
אדי (קם, מחייך): תראי, זה טבעי לגמרי. גבר נאה כמוני...
גלי: זה מה שאני צריכה דוקטור?
אדי: אהה. (גלי קמה אליו, הם עומדים זה מול זו)
גלי: אז?
אדי: אהמ.
גלי: הו! דוקטור!
מתנפלים זה על זה בחיבוקים ונשיקות ואז צונחים אל מאחורי הספה,
מתעלסים וגונחים ומתפשטים תוך כדי. גלי זורקת את חולצתה על
הספה, ולאחריה את החזייה.
אדי: זה מעניין.
אדי מוריד מכנסיים, בעוד השניים ממשיכים להתנשק מאחורי הספה.
ותוך התפשטות ונשיקות גלי שוב מדברת
גלי: זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו
אדי: כן.
גלי: סוף סוף לפגוש מישהו שמסוגל להקשיב לי.
אדי: אהה.
גלי: מישהו שמבין את הבעיות שלי
אדי: אהמ.
גלי: גם לך זה ככה? (דוחפת את ראשו מעליה כך שהספה לא מסתירה
אותו, הוא מתבונן בה בעוד היא אוחזת בו בשערו)
אדי: מה?
גלי: אני מיוחדת בעינך, אדי?
אדי: כן! (בא להוריד ראשו חזרה, אך זו מרימה אותו שוב)
גלי: איך?
אדי (שכבר נמאס עליו הדבר): מה?
גלי: איך אני מיוחדת?
אדי: תראי, רוב הבנות בארץ שטוחות. (לאחר רגע) כלומר, לא
מבחינת חזה. מבחינת אופי, כמובן.
גלי מושכת את ראשו של אדי למטה, והם שבים להתמזמז, רגליהם
מונפות באוויר. לפתע הם מתהפכים וראשה של גלי למעלה, אדי הופך
את שניהם שוב בכוח.
אדי: אני למעלה...
גלי (מתהפכים שוב): אני ל-
אדי (שוב מתהפכים): אני למעלה
גלי (מתהפכים שוב): אני!
אדי (שוב מתהפכים): לא אני!
גלי (מתהפכים שוב): לא!
אדי (שוב מתהפכים): כן!
גלי (מתהפכים שוב):אני!
אדי (שוב מתהפכים): לא!
גלי (מתהפכים שוב): אולי תיתן לי הפעם ואתה תהיה אחר כך
אדי (שוב מתהפכים):  אולי לא!
גלי (מתהפכים שוב): אדי!
אדי (שוב מתהפכים): די!
אדי (קם, בתחתונים):  תני לי להיות למעלה. אני תמיד רציתי
להיות למעלה. אני הכי טוב בלהיות למעלה, מה אכפת לך?
גלי: אני חשבתי כבר שיש בינינו משהו. (לוקחת את החולצה, ולובשת
אותה ואז קמה)
אדי: חכי רגע... איך אמרת קוראים לך?
גלי (לוקחת את המטאטא והדלי ויוצאת): להתראות, אדי
אדי: איך הן תמיד זוכרות את השם שלי?
ברכה  (צווחת): העבד יצא, אדי!
אדי ( צורח): תודה!, איך אמרת קוראים לך?
ברכה (רועמת): הליצן בדרך אליך!
אדי (לעצמו): חושבת שאני פרייאר. שהיא תהיה למטה!
נכנס דני מחלוף במדי שוטר
מחלוף: שלום אדוני!
אדי (נתקף פאניקה): אימא! כלא!
מחלוף: אני דני, יש לי פגישה עם הפסיכולוג.
אדי: אני לא יודע על מה אתה מדבר. (לוקח את הג'וינט מפיו של
הסוס ומשליח אותו מחוץ לחלון)
מחלוף: אתה בטח השרת החדש. אולי אתה יודע מתי הוא יחזור?
אדי: בחיים לא תצליח להוכיח את זה.
מחלוף: טוב, אני אשב פה, ואחכה לו בחברתך. איך אמרת קוראים
לך?
אדי (מתוך הרגל): אני אדי, אל תעצב- אמ אדי הפסיכולוג.
מחלוף: אתה הפסיכולוג?
אדי: כן, אני מחליף את הדוקטור
מחלוף: אתה פסיכולוג?!
אדי: כן.
מחלוף: תוכיח!
אדי: נשבע לך!
מחלוף: נשבע?
אדי: כן.
מחלוף: זו חתיכת הצהרה. להישבע.
אדי: אהה.
מחלוף: ואתה מטפל בפציינטים שלו במקומו?
אדי: כן.
מחלוף: טוב, אז נראה לי שאני אתחיל.
אדי: סע! ממני לא תוציא שום דבר!
מחלוף: המטרה זה להוציא ממני לא?
אדי: אל תשחק איתי משחקים, יש לי חברים במשטרת יבנה.
מחלוף: ביבנה אין משטרה.
אדי: נכון, אבל אני מכיר את המחליפים שלהם
מחלוף: (לא מבין) מי?
אדי: (נשבר) בסדר, אני נכנע! אל תשלח אותי לכלא! רק לא לכלא
שוב! אני יעשה הכול!(מייבב) בבקשה.
שתיקה קלה, אדי מחבק את ברכיו של מחלוף. פאוזה.
מחלוף: (צוחק) לרגע חשבתי שאתה רציני. (מתפרץ בצחוק)
אדי: (עושה עצמו צוחק) גם אני...
מחלוף: (תוך כדי צחוק) לא הבנתי שאתה משחק אותה...
אדי: (מנסה להבין) כאילו אני פסיכולוג?
מחלוף: לא! כאילו שאתה פושע. (נרגע) הדוקטור היה עושה איתי
משחקי תפקידים כל הזמן. פעם שעברה הייתי עזית, הכלבה הצנחנית.
אדי: עזית? אז אתה פציינט של הדוקטור?
מחלוף: כן.
אדי: אז למה אתה לובש מדים של שוטר?
מחלוף: כחול הולם אותי.
אדי: גם אותי
מחלוף: באמת?
אדי: כן, בדיוק בשבוע שעבר איזה חזיר ניגב אותי פה (מצביע) עם
לום בסנטר.
מחלוף: (לא מבין) מה אתה אומר? לא ידעתי שחזיר זו חיה כזאת
מסוכנת.(לעצמו) לא פלא שזה לא כשר.
אדי: טוב אז תתחיל לקשקש ואני אעשה כאילו אני מקשיב לך...
מחלוף: זה  משעשע שאתה אומר את זה, זה חלק ממה שאני מרגיש.
אדי: אהה.
מחלוף: אני הולך לעבודה עם המדים האלו. ואני זוכר שפעם הם נתנו
לי בטחון. והיום אני עובר ברחוב ואני מרגיש שכולם בזים לי.
נמאס לי כבר לוותר לאנשים על זה שהם עושים שטויות. על זה שאין
להם חגורה, או שהם נוסעים 180, או לא עצרו ב"עצור". (אדי נשכב
לישון מאחורי הכסא) ואני מוותר בכל זאת, איכשהו כולם מדברים
אלי כאילו אני עובד בשבילם, אני באמת עובד בשבילם. אבל כאילו,
איבדתי סמכות. מה אתה חושב?
אדי: לא מעניין אותי.
מחלוף: מה?
אדי: זה לא מעניין אותי בכלל. אתה לא מעניין אותי.
מחלוף: אבל למה?
אדי: כי חשבתי שאני רוצה להיות למעלה ונדמה לי שטעיתי. אני
צריך זמן לעצמי.
מחלוף: אבל דוקטור אדי, אני באתי בשביל שתעזור לי
אדי: באסה, לעזור לך אף פעם לא רציתי. חשבתי להקשיב לך בהתחלה,
אבל גם זה יותר מדי.
מחלוף: לא להקשיב. איזה מין דבר זה?
אדי: אני אודה לך מאד אם תכבה את האור בדרך החוצה.
מחלוף: זה סוג של משחק תפקידים, נכון?
אדי: לא.
מחלוף: אז אני לא מוכן ללכת
אדי: אבל למה להישאר?
מחלוף: ככה, אני באתי שתקשיב לי, אז אתה תקשיב!
אדי: אי אפשר להכריח להקשיב
מחלוף: אבל אני רוצה לדבר.
אדי: אני כבר אמרתי לך שאני לא מתכוון להקשיב לך, אז תעשה מה
שאתה רוצה. אתה רוצה לדבר - תדבר. אתה לא רוצה - אל תדבר. לא
אכפת לי.
מחלוף: אני רוצה לדבר אבל אני לא מדבר? אתה צודק דוקטור אדי,
אתה פיקח מאד!
אדי: התחנפויות לא יעזרו לך, אני לא מקשיב (מכסה את אוזניו
בכרית)
מחלוף: בסדר, הבנתי את הרמז. (קורץ) אני זז, להתראות.
אדי: סוף סוף שקט.
ברכה: (צועקת) הליצן יצא!
אדי: תודה צווחה, מה כל כך נהדר בלרצות להיות למעלה?
ברכה (צועקת): אתה מדבר לעצמך עוד פעם, כלב!
אדי (צועק): שקט! את מפריע לי לדבר לעצמי צווחה!
ברכה (צועקת):למה אתה צועק?!
אדי (צועק): למה את צועקת?!
ברכה (צועקת): פעם הבאה אני לא אצעק!
אדי (לעצמו): ובכל זאת! אני אוהב אותו. הוא רוצה להיות למעלה.
הוא יודע מה הוא רוצה. בטח הוא לא אוכל תפוחים בכלל. (בטון
סמכותי) בטח שלא! אני פסיכולוג. מה חשבת שפסיכולוגים אוכלים
תפוחים רקובים ובננות? (שב לקולו הרגיל) לא, אז מה הם אוכלים?
שווארמה? (סמכותי) לא! פסיכולוגים בכלל לא אוכלים. הם לא
צריכים (רגיל) ואין להם בעיות בעיכול? (סמכותי) לא! הם
פסיכולוגים, אין להם בעיות. כשיש להם בעיה, הם אומרים קצת
"אהמ" לעצמם ונהיים מאושרים. כולם מכירים אותם (נכנס מני נדא)
כולם אוהבים אותם. למה אני לא פסיכולוג?
מני: אתה לא הפסיכולוג?
אדי: לא, אמ, אני אח שלו.
מני: אה, טוב, תוכל לקרוא לו. תגיד לו שמני נדא מחכה לו.
אדי: מה? מני נדא מחכה לו? (מני מהנהן, אדי צועק) צווחה! למה
לא אמרת לי שמני מחכה?
ברכה (צווחת):אמרת לי לא לצעוק!
אדי: תצעקי! תצעקי! העיקר שתגידי לי שהוא ייכנס!
צווחה: הוא כבר נכנס, כלב!
אדי: (מחייך) זה השם חיבה שלה אליי. כלב. זה מין בדיחה כזאתי
מני: תשמע, אין לי הרבה זמן אז כדאי ש (מסמן בידו בתנועה של
"להזיז עניינים")
אדי: או כן. (מתיישב בכסא) בוא, ספר לי מה אתה מרגיש.
מני: זה סוג של בדיחה?
אדי: אהה.
מני: תשמע, חביבי, אין לי עצבים לשטויות שלך, תקרא לאח שלך
ונגמור עניין.
אדי: (לאחר דקה ארוכה בה הוא חושב על מה להגיד) זה מעניין.
מני: מעניין? מעניין ת'תחת שלי! (מתרגז) ת'מעצבנת'י. לא מספיק
שאשתי מבזבזת לי את הכסף, כמו נייר טואלט, על ברז מים חדש
לאמבטיה. אני מגיע לכאן מנסה להוציא ת'עצבים בצורה שקולה
והגיונית, כמו שהדוקטור אמר. והאידיוט הזה בא אלי עם השיניים
הרקובות שלו ובא לי (מדגים תוך כדי, אדי מתקפל)להוציא לו אותם
בנגיחה ואז לאסוף אותם אחת אחת ולדחוף אותם לכל השבע חורים שיש
לו בגוף המסכן שלו (אדי סופר את החורים בגופו) ואז כאילו זה לא
מספיק הוא עוד אומר לי שזה מעניין?! מטריפ'תי הבן אדם הזה. מה
אתה חושב שאתה איזה פסיכולוג, תגיד לי? אתה יודע כמה
פסיכולוגים גמרתי בקריירה שלי?
אדי: קריירה?
מני: קבלנות, עכשיו אלא אם כן אתה רוצה למצוא את עצמך תקוע
בעמוד שאף אחד לא יימצא אותך תצא מיד מהמשרד!
אדי: אבל!
מני: עמוד! (מסמן בידו). יש לי תמרור עצור בכביש חמש שרק מחכה
לך!
אדי: (קם) טוב, אז אני אצא לקרוא לאח שלי.
מני: כן.
אדי יוצא, פאוזה.
צווחה: כלב! יצאת  מהמשרד של עצמך, דביל!
אדי: (מבחוץ) אני פה לידך, את לא צריכה לצעוק
צווחה: לא לצעוק?! אחר כך אל תתחרט לי!
אדי: תצעקי תצעקי! תחנקי מצידי.
צווחה: עדיף להיחנק מאשר להיתקע בקיר!
מני: (צועק החוצה) עמוד!
אדי: אימא! (הוא מכניס את ראשו דרך הדלת, מחייך) אתה תרצה
לשתות משהו בזמן שאתה מחכה?
מני: קפה.
אדי נכנס לאחר רגע ומניח כוס ליד מני. הוא מתיישב לצידו,
מרוצה. מני מרים את הספל ולוגם ממנו. אז יורק אותו ומסתכל על
אדי עצבני
צווחה: (צועקת) איפה השוקו שלי?!
אדי: אתה יודע מה? אולי תחזור מתישהו אחר כך. עד אז אח שלי
יחזור ותספר לו על המספר חשבון בנק שלך
מני: ידעתי! כולכם שודדים! "התנדבות" עאלק. הדוקטור הזה מנסה
לסדר אותי מההתחלה.
אדי: לא! לא! התכוונתי מספר טלפון!
מני: כדאי מאד שזה מה שהתכוונת.
אדי: כן, טלפון, שתשאיר לי שאני יגיד לך מתי הדוקטור יחזור.
מני: תשמע, אני רושם לך את המספר.(רושם) אבל אל תשכח, יש גשר
חדש בכביש החוף שאין לי בעיה לסדר עליך.
אדי: תודה.(לוקח את המספר) תודה.(מני יוצא) להתראות!  (לעצמו,
בחרדה) יופי אדי! שוב הצלחת להרוס הכול! הם עוד ישלחו אותי
לכלא בסוף.
צווחה: (מבחוץ, צועקת) חזרת? עבד! (מלמלת בשקט ואז צועקת) את
הרצפה והארונות! (מלמלת בשקט ואז צועקת) את האבק של הספות!
(מלמלת בשקט ואז צועקת) מה זאת אומרת לא האכלת את הסוס?!?!
תסיימי כבר ת'עבודה שלך!
גלי נכנסת עצבנית כשבידה חציר. מדברת לעצמה והולכת לסוס.
גלי: (לעצמה, הולכת לסוס) רק בגלל הכסף את עושה את זה. כאילו
אם היו אומרים לך לקפוץ מהגג היית קופצת העיקר הכסף.
אדי: אני רואה שחזרת , אמ. איך אמרת קוראים לך?
גלי: (לעצמה, "מאכילה" את הסוס כשפניה לצדו של אדי) "איך
קוראים לך" מטומטם.  אני רק אצא ואקנה מסגרות חדשות לתמונות
בסלון וזה יהיה בסדר.
אדי: (קם אליה) למה חזרת?
גלי: (מסתובבת לכוון הדלת) מישהו היה צריך להאכיל את הסוס!
אדי: אני מבין, לא ידעתי שהוא כל כך חשוב לך
גלי: (נכנסת לדבריו) "לא ידעתי!" הוא בכלל לא חשוב לי!
אדי: ידעתי! חזרת בגללי! (קרב אליה ועומד מעליה) בואי. אני
מוכן הפעם להיות למטה, רק הפעם.
גלי: (קמה ודוחפת את אדי מעל פסל הסוס. אדי מתהפך על גבו ונופל
מאחוריו) תהיה למטה! חזרתי בגלל שאני חייבת.(יושבת ושבה
ל"האכלת" הסוס) ברכה אמרה שבלי להאכיל את הסוס המפגר הזה,
הדוקטור לא ישלם לי משכורת. ושזה חלק מהתפקיד של השרת.
אדי: (מרים ראשו מעל גב הסוס) את כועסת עלי?
גלי: הלוואי שתחלה בשיתוק אצבעות וינסרו לך את האצבעות ברגליים
אחת אחת ותצטרך ללמוד לכתוב עם הפה!
אדי: אז את קצת כועסת.
גלי: ואז שיתרסק עליך מזלג לעין ותתנגש במשאית ותעלה באש!
אדי: את מאד כועסת.
גלי: ויכרתו לך את הכבד וישחקו לך עם האוזניים טניס בליגה ג'!
אדי: (מתיישב מאחורי הסוס ומרים ידו) אני פה אם את צריכה אותי
גלי: שחמור יגנוב לך ת'אוטו ויאכל לך את כל השערות מהבית שחי!
ושישרפו לך את הפטמות וידקרו לך את הציפורניים בידיים! ויקללו
אותך בשנקין! וישלחו אותך למילואים! ושתמיד לא יהיה לך סוכר
בקפה! ושיעבירו תחנה ברדיו כל פעם שיש ת'שיר שאתה הכי אוהב יא
חתיכת חרא! זבל! מניאק! מזויין!
שתיקה, אדי קם ובא לפתוח את פיו.
גלי: "את עוד כועסת" ידעתי שאסור לי להקשיב לפסיכולוגים. הייתי
צריכה לבוא ולנקות וזהו. והרי מה הברירה שלי הרי הוא לא נותן
לי לקנות את המגש הכפול לקרח אז מה כבר אני צריכה לעשות. מה
אני יגיד לממוש שלי אחרי זה? (בטון ברור) אני חייבת לספר לו
שבגדתי בו!
אדי: למי?
גלי: (זורקת עליו מעט חציר) לבעלי! "למי?" בכלל משחק אותה
כאילו אין לו מצפון. יש סרט כזה, אמריקאי משנות השבעים, שאני
חייבת לקנות. לא נראה לי שאפשר להשיג את זה בסופר. אולי
בדיזינגוף? כמה זמן אני צריכה לנקות פה בשביל הארון צלחות של
איקאה? עם זה 50 לשעה לא כולל הפסל של הסוס...
אדי: אולי -
גלי: שתוק! (לעצמה) בעצם במשרד ליד המרפאת שיניים הם אמרו שהם
צריכים איזה מטפלת ואני תמיד הייתי דיי טובה. למרות שזה בתאכלס
הכול תרוץ ואני כל פעם מקבלת "קריז" מהפרסומות באמצע
הטלנובלות. (לאדי) היית מאמין שהיא תשכב עם הבן של האבא כשהוא
עדיין בהריון עם אחותה? (אדי מנסה להשיב, אך זו ממשיכה) זה לא
משנה. זה הכול עניין של לדפוק הופעה. אתמול לא היה לי נעליים
תואמות לשרשרת. זה אומר שאני חייבת חדשה זה כאילו ככה התרגלתי
לחיות ת'מבין. יכול להיות כאילו שהוא באמת כבר לא מקשיב לי אבל
אתה סתם עבדת עלי עם כל ה"אהה" שלך ואני לא קונה את זה יותר
שתדע לך שגם בקטע הזה כבר חשבתי על זה שאת כל זה אני עושה
בשביל כסף ומה היה קורה עם היינו שוכבים ואיזה זונה הייתי
יוצאת
אדי: את הולכת להמשיך עם זה עוד הרבה זמן?
גלי: אני לא זזה מפה, עד שהסוס מסיים לאכול.
פאוזה, השניים מסתכלים על פניו של הסוס.
גלי: בכלל לא אכפת לך, כבר רוצה לגרש אותי. כמו שהוא רואה
טלוויזיה ואני מפריעה לו בכדורגל. אז מה עם בדיוק הסתפרתי בפעם
החמשת'לפים. אנטיפט. הוא עוד אומר שהוא הולך לפסיכולוג כי זה
מפריע לו אתה מבין? מפריע לו שאני מחפשת מפלט ממנו בשופינג!
הרי מה זה בסוף כל הסיפור הזה זה הכול בגללו. בגלל שהוא כזה
קמצן ורכושני! נמאס לי ממנו! כולכם אותו דבר. העיקר שבלילה אני
יפתח לו את הרגליים. אכפת לו שבזבזתי שעתיים על המגפיים
החדשים? מה פתאום!
אדי: (קם) תקשיבי רגע!
גלי: אז ביקשתי ממנו ביום רביעי. בוא, נלך ביחד ונקנה את האוטו
הזה שאתה רוצה. אבל הוא מתחיל ישר עם ה"שטויות" שלו ועם ה"אני
צריך ללכת" ת'מבין, ואין שום תקשורת כבר. נמאס לי להתקשר
ולשמוע ת'משיבון המעצבן הזה. כמה הייתי צריכה לשכנע אותו רק
בשביל שיחליף אותו.
אדי: לא אמרת לי איך קוראים לך.
גלי: (לאחר רגע) לא שאלת אף פעם.(מסתובבת לצד שני) ישר לנסות
ולנצל את החולשה שלי -
אדי: איך קוראים לך?
גלי: גלי. (לעצמה) ממש יופי אחרי שכבר חשבתי שלא אצטרך לראות
אותך יותר. אבל להתפטר אני לא יכולה אתה מבין!
אדי: (קרב אליה לאט מאחורי הסוס)למה לא?
גלי: זה הכול בגלל הכסף שאני חייבת ואני לא -
אדי: (באמצע דבריה) זה לא בגלל זה.
גלי: לא! זה בגלל השופינג. אבל אני חייבת כסף לזה כי זה עושה
אותי מאוש -
אדי: (באמצע דבריה) זה לא זה.
גלי: לא?
אדי: את רוצה חופש.
גלי: אני רוצה?
אדי: כן. כן. את רוצה עכשיו.
גלי: עכשיו?
אדי: אהה.
גלי: ומה עם הסוס?
אדי: אל תספרי לו.
גלי: הו אדי! (קמה מולו)
אדי: טלי! אמ... גלי!
אדי וגלי מתנפלים זה על זו בחיבוקים ומזמוזים ונשענים לאחור על
ראש הסוס
גלי:חכה! אדי!
אדי: אני מחכה.
גלי: חשבתי על זה הרבה ולכל העניין הזה של הלמעלה אין כל כך
פתרון ונדמה לי שזה משקף משהו כאילו במערכת יחסים שלנו ת'מבין
כי זה כמו בסרט שראיתי ביום שישי שהיה די טוב למען האמת-
אדי: חיכיתי מספיק.
גלי: רגע! (קמה והולכת לצד)אבל מה נעשה?
אדי: אי אפשר להתהפך שוב 12 פעם?
גלי: מה פתאום. אתה חייב לחשוב על פתרון הגיוני.
אדי: יש לי!
גלי: (נרגשת)מה?
אדי: בואי זוג או פרד.
גלי: טוב. אני זוג!
אדי: למה את? אני רציתי!
גלי: ככה. אני אמרתי קודם.
אדי: כן, אבל אני הצעתי את הרעיון. אני זוג!
גלי: אני זוג.
אדי: אחד מאיתנו יצטרך לוותר גלי.
גלי: נכון. כדאי שאחד מאיתנו יוותר.
שניהם מחכים, שתיקה קלה.
גלי: זה לא בסדר מצידך. אני עומדת לעזוב.
אדי (הברקה על פניו): עומדת?
גלי: כן.
אדי: זה מעניין.
גלי: אתה חושב מה שאני חושבת.
אדי: כן.
אדי קרב לגלי ובה לנשקה
גלי: רגע! אבל לא שהסוס מסתכל.
אדי: (מסתכל סביב) בואי!
אדי גורר את גלי לארון הגדול ופותח את דלתו. השניים נכנסים
פנימה והארון מתחיל לזוז ולרקד.
גלי: כן!
אדי: כן!
גלי: לא!
אדי: כן!
גלי: לא!
אדי: לא?!
גלי: לא! לא!
אדי: כן! לא?!
גלי: כן! כן!
השניים נאנחים. יש שתיקה קלה.
אדי: מי המלך?
גלי: מה?!
אדי: תגידי שאני.
גלי: אבל אני הייתי המלך.
אדי: מה?!
גלי: אנ'לא מאמינה אדי! איזה טעות עשיתי!
גלי יוצאת מהארון מתלבשת, אדי יוצא אחריה כשהוא מעשן סיגריה.
גלי: למה עשיתי את זה?!
אדי: מלי! חכי!
גלי: אני חייבת לספר לו! (ממשיכה בדרכה החוצה)
אדי: אני מקווה שאת מדברת על הסוס!
גלי: לא אדי, אני מדברת על בעלי! בעלי, אדי! ועוד בארון?!? איך
יכולת?! איך יכולתי?! איך יכולנו?!
אדי: האמת היא שזה רק עניין של שיווי משקל...
גלי: להתראות אדי!
ברכה: (צועקת) כלב! הזונה חוזרת!
אדי: גלי! זה פציינטית שלי! תשחקי אותה כאילו את המנקה!
גלי: כן בטח אחרי כל מה שעשית לי וניצלת אותי אתה מצפה שבבת
אחת אני פשוט -
מאמי נכנסת, בחליפה. גלי מזנקת מעבר לספה ומאכילה את הסוס.
מאמי: אדי!
אדי: הו, שלום, גברת. את מקדימה לפגישה שלך...(מסמן לכוונה של
גלי)
מאמי: אני יודעת, דוקטור. אבל אתה יודע, שיש לי בעיה ממש קשה
עם הבן שלי ואני פוחדת שאולי הוא ייכנס לכלא.
אדי: לכלא?!
מאמי: כן. אתה מבין, הייתי חייבת לבוא ולראות שהכול בסדר.
אדי: אהה.
מאמי: זו בטח המנקה החדשה. (פונה לגל) את יכולה להפסיק להאכיל
את הסוס, מתוקה. לסוס הזה נגמר התיאבון מרגע שהוא ראה מי בא
להאכיל אותו.
גלי: אני מודה לך על ההבחנה, גברת, אבל, אני חייבת להאכיל את
הסוס. אחרת לא ישלמו לי.
מאמי: נפ-לא! מתוקה! (מתקרבת לאדי) תעיף כבר את הפוסטמה הזאת
לפני שאני מחברת לה מחדש את כל החלקים בגוף!
אדי: גלי, אמ. זה בסדר. אני אדבר עם הדוקטור. את יכולה
לצאת...
גלי: (קמה) לא צריך! אני חוזרת לבעלי! ברכה צודקת, אתה סתם
כלב!
מאמי: נעים להכיר. מתוקה.
גלי אוספת את חפציה ועוזבת.
אדי: היא התרגזה מכל העניין של הארון...
מאמי: כן. קשה לנקות שם באמת.
אדי: ניקית שם?
מאמי: איך אתה חושב התחלתי עם הדוקטור. לא שמעת עוד התרגיל של
המנקה והפסיכולוג, אדי?
אדי: יצא לי לראות, אמ- לשמוע עליו.
מאמי: עזוב שטויות, אדי, תקשיב טוב. מסתבר שלשעשע את הסמרטוט
המטומטם הזה זה יותר קשה ממה שחשבתי, אז אין לך כל כך הרבה
זמן.
אדי: איפה הדוקטור סוס הזה באמת?
מאמי: שכנעתי אותו שיש תחרות סוסים מתחרה בלבנון.
אדי: תחרות! אפשר גם!
מאמי: אין שום תחרות, אדי סתום. זו בדיוק הבעיה. אין לך עוד כל
כך הרבה זמן, אז אני מקווה שכבר התחלת להסתחבק עם המיליונר
הזה.
אדי: אהמ...
מאמי: מה "אהמ"? אדי? מה קורה עם הלוח זמנים?
אדי: הוא בכלל לא מיליונר, אימא!. הוא אומר שהוא קבלן.
מאמי: מצדי שיהיה מוכר בשוק ביפו, אדי. מה עם המספר?
אדי: תראי -
מאמי: אני לא מאמינה. אני משאירה לך עבודה קטנה ואתה מפשל. זה
בדיוק כמו הנעליים של אבא!
אדי: למה את מזכירה את זה?!
מאמי: מי נדרס יחף?! מי?!
אדי: רציתי מזכרת!
מאמי: אדי, תספר לי מה קרה.
אדי: אבל את תשלחי אותי לכלא.
מאמי: נכון. בגלל זה אתה צריך כבר לפתוח ת'פה הדבילי שלך
ולהגיד לי!
אדי: לא רוצה כלא!
מאמי: אדי. אדי מתוקוש. אני חזרתי בשביל לעזור לך. ידעתי שיהיו
בעיות. אני פה בשביל לעזור. בוא תשב ותספר לי מה קרה.
אדי: ובלי כלא?
מאמי: בינתיים לא.
אדי: מבטיחה?
מאמי: מבטיחה.
אדי: טוב בסדר.(מתיישב ומדבר בילדותיות) בהתחלה, אז אני אמרתי
"אהה." ו"אהמ." וזה היה בסדר. אבל זה היה איזה רוסי נרקומן.
ואז, הגיע שוטר, וגם איתו הסתדרתי. ואחרי זה, כשמני הגיע, אז
אמרתי לו שאני לא פסיכולוג, כזה. אז הוא התרגז, והוא חשב שאני
אח שלו, והוא אמר שהוא יכניס אותי לעמוד, אז לקחתי את המספר
טלפון שלו ואמרתי לו שאני יתקשר.
מאמי: (תוך שהיא רודפת אחרי אדי ומרביצה לו) אדי! יא חתיכת
מטומטם! מה כבר נתתי לך לעשות חתיכת אידיוט! דביל! כלבלב!
אדי: (שניהם עוצרים) אבל אימא?!
מאמי: (חוזרת לחבוט בו ברחבי המשרד) אני צריכה לשלוח אותך
לכלא! מפגר!
אדי: אבל הבטחת לא כלא!
מאמי: (עוצרת) כן. איזה באסה...
אדי: אז מה נעשה?
מאמי: אני אגיד לך מה נעשה. יש לי רעיון. שדורש את כישורי
המשחק שכנראה אין לך.
אדי: נשמע מסובך
מאמי: (תוך כדי סטירה) מסובך וחצי! תדע לך שאתה מהלך פה על חבל
דק. אני אשלח לך את הכול בזמן הקרוב אבל אתה חייב לזכור אדי.
כי נראה לי שהתבלבלת קצת
אדי: לא התבלבלתי!
מאמי: (תוך כדי סטירה) התבלבלת וחצי! אל תשכח למה אתה בכלל
יושב במשרד הזה. זה לא בגלל משהו שעשית זה רק בזכותי. אל תשכח
את זה. ואל תפשל שוב. למה פעם הבאה אתה יודע מה יקרה.
אדי: לא כלא אימא!
מאמי: (תוך כדי סטירה) כלא וחצי! (פונה לצאת) אני חוזרת
ללבנון. ויותר אין משחקים. אין הנחות. אין אצבעות. רק כלא אדי.
יש לך בדיוק שבוע לדבר עם המני הזה. ואחרי זה אני בכלל לא יקבל
תירוצים.
אדי: רק שבוע?
מאמי: (תוך כדי סטירה) שבוע וחצי! ז'תומרת רק שבוע! המושכות
בידיים שלך אדי. להתראות!
מאמי יוצאת מהחדר.
ברכה: (צועקת) הזונה יצאה!
אדי מתיישב במרכז החדר ממורמר וטרוד.
אדי: איך הסתבכתי...
ברכה (צווחת): אתה שוב מדבר לעצמך כלב!

מערכה שנייה

לאחר שבוע. אדי מדבר בטלפון עם אמו, בלי חולצה, תוך שהוא מתהלך
בחדר.

אדי: זה בסדר גמור אימא. (ממתין לתשובתה) זה דווקא פעל מצוין
(ממתין לתשובתה) הוא כבר בכיס הקטן שלי (ממתין לתשובתה) היום
אני מקבל ממנו את המספר. (ממתין לתשובתה) אני יודע, אבל היום
זה באמת. (ממתין לתשובתה. תוך גלגול עיניים:)כן. אכלתי היום.
(ממתין לתשובתה. תוך גלגול עיניים:) כן. אני זוכר שתשלחי אותי
לכלא עם אני יפשל. (מחכה לתשובה) כן, כן. (מחכה לתשובה) לא,
לא! (מחכה לתשובה) לא, לא שכחתי כלום. (מחכה לתשובה) אני
מבטיח. (מחכה לתשובה) לא שכחתי כלום. ביי.
גלי מתפרצת מתוך הארון בכותונת משי.
גלי: נו כבר!!
אדי(מנתק): אופס. שני!
גלי: גלי.
אדי: מה קרה?
גלי: אתה חתיכת נבלה מסריחה ומטונפת שנרקבת לה במקומות דוחים
וזבובים עפים לה -
אדי: דיברתי עם אימא שלי.
גלי: שעה?!
אדי: זו הייתה שיחה חשובה!
גלי:מה אני, עז?!
אדי:לא.
גלי: אז למה אתה נותן לי לחכות בארון כמו עז, אדי. נמאס לי כבר
מהארון המסריח והמטונף הזה!
אדי: עם הוא כל כך מסריח זה בגלל שאת לא ניקית אותו!
גלי: אתה צוחק עלי?! אני בדיחה בשבילך? ידעתי.
אדי: את לא מבינה יכולים לשלוח אותי לכלא.
גלי: תדע לך, שכבר אמרתי לבעלי עליך. נשאר לי רק לתת לו שם
והוא יפרק אותך לחתיכות.
אדי: למה שתעשי את זה?
גלי: בגלל היחס המגעיל שלך, אדי,  זה למה! מדבר עם אימא שלך
בטלפון כאילו אני עז! תגי שאתה לא חושב שאני עז!
אדי: את לא עז!
גלי: אתה לא מתכוון לזה! אני רואה איך אתה מסתכל עלי, כמו
שמסתכלים על עז.
אדי: יש משהו שאת לא מבינה, אני לא באמת פסיכולוג.
גלי (מתרגזת עוד יותר): אני לא מאמינה! אז כל הזמן הזה שאמרת
לי שהכול בסדר וזה טבעי לבגוד בבעלי. אתה שיקרת!?!
אדי: כן. אבל אני רוצה להיות פסיכולוג.
גלי: "רוצה להיות פסיכולוג". או שאתה פסיכולוג או שאתה לא!
אדי: אני -
גלי: ידעתי. אני כזאת פראיירית חושבת שהוא מדבר מידע מקצועי
שבעצם הוא רק רוצה להכניס אותי לארון המסריח שלו כל השבוע ועוד
אחר כך גם אומר לי לנקות שם אני לא מאמינה! חוצפה של נבלה!
אדי: הילה!
גלי: גלי! קוראים לי גלי ואני מתפטרת! תמצא לך מישהי אחרת
להאכיל את הסוס. ממני לא תעשה עז.
גלי יוצאת
ברכה  (צווחה): העז עזב!
אדי (צועק): תלכי! מי צריך אותך בכלל!? יש מלא מנקות בים! יש
אפילו כמה מעבר לים שבכלל יעבדו פה בזול!
צווחה: הנרקומן חזר!
נכנס מארק, מחויך ובידו בקבוק יין משובח ובקבוק בירה.
מארק: (מחייך ומנדנד אצבע לעבר אדי) אתהההההה!
אדי: (לא מבין) אניייייי?
מארק:(שוב) אתההההה  
מתקרב לחבק את אדי, שחושב שהוא בא לחנקו וזורק אותו לספה. מארק
מגהק ואדי לובש חולצה.
אדי: אני, מה?
מארק: אתה מה?
אדי: מה אני?
מארק: אתה דוקטור אדי, נעים מאד. אני פסיכי ראשון!
אדי: מארק? מאז הפגישה הראשונה לא חזרת. עבר כבר כמעט שבוע.
חשבתי שגמרת
מארק: כן, תודה דוקטור, באמת גמרתי. אבל יש לי בעיה של חלום
מאתמול בלילה.
אדי: מה גמרת?
מארק: גמרתי עם הבופים דוקטור. נדבה? (מציע לו את הבקבוק)
אדי: אבל נתתי לך מרשם לבופים! איך הפסקת?
מארק: מרשם פעל יופי. (מגהק) אחרי יומיים כבר נגמר לי הכסף
והתחלתי לשתות.
אדי: אהה. (חוטף מידיו את הבקבוק ומניח על השולחן) אז עכשיו
אתה מכור לאלכוהול.
מארק: כן. (מגהק)
אדי: אז עכשיו אתה רוצה שאני אעזור לך להיגמל גם מזה?
מארק: מה פתאום! אני באתי בכלל בגלל החלום.
אדי: איזה חלום?
מארק: חלמתי אתמול בלילה.
אדי: מה חלמת?
מארק: ששש. (מסמן לו להתקרב)
אדי קרב למארק, זה מסמן לו להתקרב עוד עד שאדי מתכופף והוא
לוחש אל אוזנו בפחד.
מארק: (לוחש) חלמתי שאני רוסי.
אדי קם, ומתיישב בכסא.
אדי: שאתה רוסי.
מארק: (בבושה) כן
אדי:אהה.
שתיקה
אדי: מארק. יכול להיות שאתה עולה חדש?
מארק: כן.
אדי: ומאיפה עלית?
מארק: מרוסיה.
אדי: יכול להיות שאתה רוסי מארק?
מארק: כן.
אדי: אתה רואה. זה טבעי לגמרי.
מארק: איך?
אדי: טבעי לגמרי. יש הרבה רוסים שחולמים בלילה שהם רוסים.
מארק:  אתה לא מבין.
אדי: (תוך שהוא פותח את הבקבוק ומוזג לעצמו) אני אפילו חלמתי
אתמול שאני אדי. ושאני יורה בגנב שבא לגנוב מהמנקה שלי כסף.
מארק: זה פעם ראשונה שאני חולם ככה.
אדי: פעם ראשונה?
מארק: לפני זה שהייתי ברוסיה. תמיד היה לי חלום. משהייתי קטן.
שכולם משחקים מתחת לעץ גדול ורצים סביבו. אני מתקרב. אבל כאילו
נשאר במקום. והם מסתכלים עלי מרחוק. וצועקים לי שאני לא יכול
להצטרף. כי אני יהודי, והם רוסים. אתמול חלמתי אותו דבר רק
שמסביב לעץ אף אחד לא רץ. (מתחיל לייבב)הם פשוט כולם עומדים שם
בשורה מולי וצועקים: "לך מפה רוסי מסריח!" "לך לפני שאנחנו
נכנסים בך!"
שתיקה
מארק: תביא יין.
אדי: נו טוב. חלום רע אחד. זה לא אומר כלום.
מארק: אבל עד עכשיו חלמתי חלום קודם.
אדי: אז מה?
מארק: אז זה רע
אדי: איך אתה יודע?
מארק: זה חלום מפחיד. אני קם מזיע.
אדי: אולי שכחת להפעיל מיזוג
מארק: אין לי מיזוג.
אדי: זה מסביר את זה.
מארק: (מגהק) גם חלום ישן היה מפחיד.
אדי: אז מה הבעיה?
מארק: אני לא יודע כבר אם אני צריך לחזור לרוסיה.
אדי: לחזור לרוסיה?
מארק: אני מרגיש פה בדיוק כמו שהרגשתי שם.
אדי: אם אתה מרגיש אותו דבר אז זה לא משנה.
מארק: "לא משנה" (מקלל ברוסית).
ברכה (צווחה): החמור מגיע!
אדי: (לעצמו) שיט! (צונח אל מתחת לשולחן)
נכנס מני, עצבני.
מני: דוקטור! אני חייב לדבר איתך!
הוא מסתכל מסביבו בבחינה ורואה את מארק. מארק מגהק
מני: אתה יודע אולי איפה הדוקטור? זה דחוף!
מארק: מאחורי שולחן (מצביע)
אדי מהנהן בראשו באכזבה. מני מסתכל לעבר השולחן ואז מתקדם אליו
באיטיות מעומק הבמה. בינתיים זוחל אדי מקדמת השולחן לעבר
מארק.
אדי: (לוחש) מארק תגיד לו שאני לא פה!
מארק: זה בסדר, דוקטור, כבר אמרתי לו שאתה שם. (מצביע לעבר
השולחן)
מני מתפעל מבקבוק היין ומסתובב לשאול את מארק שאלה, אדי מספיק
בדיוק לזנק אל מאחורי הספה.
מני: תגיד לי? יכול להיות שאתה משחק איתי?
מארק: מה פתאום!
מני: אני חייב לדבר עם הדוקטור המחליף. הוא ישנו?
מארק: ישנו.
מני:אז איך זה שאני לא רואה אותו?! (מסתובב לבחון את המשרד
כשגבו אל הספה)
אדי: (מרים ראשו ומחכה את מארק) בגלל שהוא לא בחדר זה!
מני: (מסתובב) אז באיזה חדר הוא?
מארק: ישנו
מני: (מתחיל להתהלך לכוון הארון) שיכור מטומטם.
אדי: (לוחש) מארק! תגיד לו שילך!
מארק: (צועק) או! הנה אתה דוקטור!
אדי חוטף חיש את בקבוק הבירה שבידו של מארק ומכה בו בראשו.
מארק מתעלף מיד. אדי חוזר להתכופף. מני מסתובב ומחפש את אדי
מני: איפה הוא?
אדי: (מחכה את מארק מאחורי הספה) בחוץ!
מני: שיכור מטומטם.
מני מתחיל ללכת לכוון היציאה, אך בדרכו החוצה מועד על רגליו של
אדי ששכוב מאחורי הספה.
מני: (בזעם) אתה! מה אתה עושה פה?
אדי: (תוך שזוחל ממנו לכוון השולחן) אני, אני באתי לבקר את אחי
הדוקטור!
מני: אז הוא צריך להגיע?
אדי: כן! (מני מתיישב) לא!
מני: תשמע אני כבר בהתקדמות רצינית עם האח הפסיכולוג שלך ויש
לך מזל שאתם קרובים למה אחרת היית משמש היום בתור פס האטה באבן
גבירול.
אדי: כן,יופי. תחכה בחוץ ואני יקרא לו.
מני: (קם) אין בעיה. מי זה? (מצביע על מארק בדרכו החוצה)
אדי: זה השרת. הוא חולם שהוא רוסי.
מני יוצא
ברכה (צווחה): החמור מחכה!
אדי הולך במהירות לעבר השולחן ומחליף לתחפושת של דוקטור.  הוא
לובש חלוק לבן ומשקפיים ושפם מלאכותי עלוב, שצבעו לבן וקשור
לראשו רק בגומי. הוא גם חובש פאה ששערה צהוב. מארק מתעורר
ומבחין באדי.
מארק: דוקטור, אתה הזדקנת! כמה זמן ישנתי?
אדי: זה תחפושת מארק. אני צריך שתצא.
מארק: תחפושות?
אדי: כן, זה שיטת טיפול חדשה שלי. מצטער על המכה בראש
מארק: (מגרד בראשו) או כן תודה רבה דוקטור. עזרת לי מאד.
אדי: תחזור מתישהו ונדבר על החלום הזה שלך.
מארק: מה פתאום! מכה בראש סידרה הכול.
אדי: אהה.
מארק: ישנתי עכשיו ולא חלמתי שום חלום מפחיד.
אדי: באמת?
מארק: חלמתי שאני רץ בתחרות כלבים ואני מתרסק נופל. אז כל
האנשים ששמו עלי הימורים פורצים למגרש וקורעים ממני בשר שיהיה
להם מה לאכול.
אדי: זה חלום יותר טוב?
מארק: בטח דוקטור. תודה.
אדי: אבל בסוף אתה מת!
מארק: בטח! אבל חלמתי זה ברוסית!
אדי: יופי. תגיד בחוץ למני שהוא יכול להיכנס ושפרדי מחכה לו.
מארק: בטח דוקטור, תודה רבה! (יוצא)
אדי: (לעצמו, בקול נמוך) אהה אהמ זה טבעי לגמרי.
מני נכנס בהתפרצות נואשת לחדר. הוא רואה את אדי ומתיישב מיד.
מני: פרדי אתה חייב לעזור לי!
אדי: (בקול נמוך) אהמ.
מני: אתה מבין, אשתי, סיפרתי לך עליה, היא בוגדת בי הבת
שרמוטה!
אדי: (בקול נמוך) אהה.
מני: היא אמרה לי שהיא בוגדת בי כבר איזה שבוע עם איזה נחנח
אתה מבין?
אדי: (בקול נמוך) אהה.
מני: אני כבר עוד שנייה מעיף לה איזה אחת והיא עוד מעזה להגיד
לי שזה בגללי! בגללי ת'מבין!
אדי: (בקול נמוך) אהה.
מני: מה אתה מבין בכלל מטומטם! אני רק שומע את זה ומתחשק לי
לזגג אותו על אחד החלונות בעזריאלי (אדי נחרד) חרמן קטן! היא
אומרת שזה בגלל הכסף ת'מבין שאני לא משקיע בה מספיק. שאני כבר
לא קונה לה דברים לפוסטמה! בואנה אני יתפוס תחרמן הזה אני אקרע
אותו לשניים ככה (מדגים בשתי ידיים) קרעא! אני לא מבין מאיפה
היא הוציאה את זה פתאום!
אדי מוציא טייפ מניח אותו על השולחן ויוצא מהמשרד
מני: לא משקיע בה? רק לפני כמה ימים רציתי לפנק אותה אז לקחתי
אותה למסעדה והיא בכלל אמרה שאני מעליב אותה! פוסטמה
אדי: (בטייפ) אהה.
מני: מאיפה היא מצאה את הג'וק הזה?! אני נשבע לך אני יחרלע
אותו! אני יעשה ממנו מחלף!
אדי: (בטייפ) אהמ.
מני: מה היא חושבת! שהיא ככה תשגע אותי! היא צריכה לסתום
ולבשל. זהו! לא מספיק שאני עובד כל היום?
אדי: (בטייפ)אהה.
מני: מהבוקר עד הלילה אני עובד! מביא לה ת'כסף על השולחן שתוכל
לקנות מערכת כפיות חדשה לסלון וכל החארטה הזה!
נשמע קול הורדת מים באסלה, אדי חוזר לאחר רגע ומחבה ת'טייפ
מני: בואנה אני רק חושד שזה מישהו ברחוב אני משפץ אותו לתקרה
בסלון של הילטון דן! אני מתחרפן! למה היא בכלל סיפרה לי על
זה?
אדי: אולי היא משקרת?
מני: אולי לא!
אדי: אהמ.
מני: אתה לא מבין דוקטור! אני מתחרפן ממנה! אני מת להרוג איזה
מישהו. אתה חייב לעזור לי!
אדי: ואתה רוצה שאגיד לך איך לרסן את עצמך שלא תפגע במישהו.
מני: לא! אני רוצה שתעזור לי למצוא אותו!
אדי: זה מעניין.
מני: מה "מעניין" מה? השרמוטה הזאתי מוציאה אותי מדעתי.
אדי: השרמוט- אמ. אשתך, אתה משתף אותה בקטע הכלכלי?
מני: היא אשתי
אדי: אולי צריך להביא אותה לפה.
מני: מה?
אדי: לעשות איזה פגישה זוגית. הרי הבעיות שלך איתה. אני לא כל
כך מבין אותן בלעדיה.
מני: זו דעתך המקצועית?
אדי: יש לכם חשבון בנק משותף?
מני: כן.
אדי: אהה. זה מעניין. אז תביא אותה.
מני: (מסתכל על אדי בחשד) דוקטור פרדי?
אדי: (נרתע אחורה בפחד, בקול רועד)אהה
מני: אתה לא מנסה לתחמן אותי?
אדי: (בחשש) אהמ.
מני: למה אתה כל הזמן שואל על החשבון בנק שלי?
אדי: לא, פשוט, יש לי אח-
מני: אדי?
אדי: כן! כן זהו והוא- אה . רואה חשבון ו- אמ- הוא נורא
מתעניין בחשבונות בנק, אתה מבין?
מני:לא
אדי: גם אני לא.
מני: פרדי. בוא אני אומר לך משו. גם לי היה אח קטן פעם. שהייתי
צעיר וחתיך.
אדי: אהמ.
מני: אבל הוא היה מעצבן אותי כל הזמן, רוצה להתחבק ואומר אני
אוהב אותך ושטויות כאלה ת'מבין?
אדי: אהה.
מני: אז חיכיתי איזה לילה אחד שההורים ישנו וזרקתי אותו
מהחלון. מאז הוא לא מתחבק, מבין?
מני מחכה לתשובה אדי בהלם
מני: ת'מבין?
מחכה לתשובה
מני: זרקתי אותו!
מחכה לתשובה
מני: למה אתה לא אומר "אהמ"?
אדי: א - ה - מ?
מני: טוב. אני תכף חוזר.
ברכה (צווחה): החמור יצא!
אדי: (לעצמו) תודה לאל.
מחלוף (נכנס בלבוש חרדי): יתברך שמו.
ברכה (צווחה): הליצן התחרפן!
אדי: מחלוף? מה קרה לך השתגעת?
מחלוף: חס ושלום. מצאתי תשובה.
אדי: כדאי שהיא תהיה טובה.
מחלוף: בעזרת השם.
אדי: מה אתה רוצה ממני?
מחלוף: באתי-. סלח לי. אדי, למה אתה מחופש?
אדי: מה קרה, רק לך מותר?!
מחלוף: מובן שלא. אבקש סליחתך.
אדי: שום סליחה, מחלוף. חשבתי שאתה כבר לא צריך טיפול לא? שבוע
שלם שאני מטפל רק בבן אדם אחד ופתאום כולם חוזרים אלי עם
הבעיות שלהם
מחלוף: דוקטור, אינך מבין, אני מרגיש מצוין.
אדי: להתראות.
מחלוף: בדיוק בגלל זה באתי!
אדי: אתה רוצה להרגיש חרא שוב? אין בעיה. תחזור למדים הישנים.
תוך שניה תרגיש זבל.
מחלוף: אתה שוב במשחק תפקידים? בגלל זה התחפושת? אין צורך
דוקטור!
אדי: אם  לא שמתה לב אז הדלת מאחוריך
מחלוף: אבל באתי להזמין אותך להיגאל בפני השם!
אדי: לך תגאל!
מחלוף: אדי, ידידי! אתה לא מחפש תשובה?
אדי: לא. בדרך כלל אני מעתיק
מחלוף: בוא ואספר לך משהו.
אדי: אחרי זה תלך?
מחלוף: בשבוע שעבר, אחרי הפגישה שלי איתך קרה נס גדול!
אדי: כן. לא חזרת לכאן.
מחלוף: (מתעלם) שלחו אותי לאבטח איזה פסטיבל שאנטי כזה. אתה
יודע, של כל המסוממים האלו.
אדי: אהה.
מחלוף: העמידו אותי שמה כמו תמיד בתור אחראי לנרקומנים האלו
יימח שמם. ואחרי השיחה איתך -
אדי מפעיל שוב את הטייפ ומנסה לעזוב
מחלוף: הבנתי שבעצם הרמז אם ה - תדבר לא תדבר...
אדי: אהה (חושב כיצד לחמוק)
מחלוף: אז אמרתי לעצמי, רגע, הכוח אצלי בידיים. אני ישתמש בו.

אדי: אהה, אתה יכול לעצום עיניים?
מחלוף: כן.(עוצם עיניים, אדי הולך לעבר הדלת באיטיות) תשמע, כל
שנה אנחנו מגיעים לשם ואני תמיד הייתה לי ההרגשה שאין צדק
ושאין לי שליטה על הנרקומנים המסטולים האלו
טייפ: אהה.
מחלוף: אבל השנה, סוף סוף ידעתי מה אני צריך לעשות!
טייפ: אהה.
מחלוף: אז אתה בטח שואל מה זה שעשיתי?
טייפ: אהה.
מחלוף: אז זהו ש -
טייפ: אהה. (אדי קופא במקומו)
מחלוף: מה אהה?
טייפ: אהה.
מחלוף: אז החלטתי לעשות צדק והתחלתי -
טייפ: טוב אני מקווה שזה מספיק, עכשיו איך עוצרים את ההקלטה?
אדי רץ לכבות את הטייפ
טייפ (בקול שני): יש כאן כפתור כזה
מחלוף: מה אתה מקשקש?!
אדי: כלום
טייפ (שתי קולות): זה? לא! לא זה דביל?
מחלוף: (פותח עיניים) דוקטור, אני פותח פה את הלב אין לי זמן
למשחקים שלך היום.
טייפ (קולו של אדי): מאיפה אני אמור לדעת איזה כפתור זה? מה
אני נראה לך?
אדי: (מכבה את הטייפ) סליחה, תמשיך.
מחלוף: איפה הייתי?
אדי: בקטע שאתה מדבר
מחלוף: על מה?
אדי: משהו עם סוסים?
מחלוף: לא! זהו! שלהרביץ להם מכות רצח בכלל לא עזר לי. תפסתי
שניים צעירים כאלו. אתה יודע שאני אוכל להפחיד אותם. אמרתי להם
"זה פעם אחרונה שאתם משתמשים בבאנגים" אז אחד החוצפנים האלו
מנפח את החזה ועונה לי, ככה כשהוא מסתכל לי ישר בעיניים, "עזוב
אותי". אתה מבין איזה חוצפה יש לו? "עזוב אותי". איזה כוח היה
להם פעם עלי. שהייתי מתקפל לכל מה שכתוב בספרים. כשכל החברים
שלי. אפילו המפקדים שלי, היו מחפפים בקטעים האלו. ורק אני
המשכתי כמו סרגל. סרגל משועבד.
אדי: הבנתי. אז הפעם, היית כמו שוטר טוב, והרבצת להם מכות
רצח.
מחלוף:  כן, אבל אז זה קרה.
אדי: מה?
מחלוף: הסתבר שזה שהתחצף אלי בכלל לא היה מסומם. סתם חוצפן
צעיר ומרדן.
אדי: איך עלית על זה?
מחלוף: לא אני עליתי על זה, הבית חולים.
אדי: אז זה מה שקרה? שהוא נפצע סתם בגללך?
מחלוף: זהו שזה לא מפסיק כאן. הוא תבע אותי החוצפן הזה!
אדי: אהה.
מחלוף: התכוון לתבוע לפחות או להגיש קבילה או משהו בסגנון.
מובן שאני ידעתי בדיוק מה לעשות ופניתי לחברים שלי במח"ש.
שהמליצו לי להתנצל בפניו.
אדי: פירקת אותו מכות, והם חושבים שלהתנצל יגרום לו לא לרצות
צדק
מחלוף: "צדק" איזה צדק ואיזה בטיח! בסך הכול כל אחד חי ת'חיים
שלו ומנסה למשוך לכוון שלו. מדי פעם גורר אחריו כמה אנשים.
כשיש לו רוב לפתע הוא הצודק, ומה שהוא אומר זה צדק. "להתנצל"
הכוונה "לשכנע", קראתי לחברים שלי והלכנו לבית חולים להפחיד
אותו קצת, והוא השתכנע

אדי: ז'תומרת התנצל?
מחלוף: כן, ויצאתי מהבית חולים ואז -
אדי: אז זה קרה?
מחלוף: כן!
אדי: הדבר שבגללו חזרת בתשובה!
מחלוף: כן!
אדי: מכונית דרסה אותך!
מחלוף: חס ושלום!
אדי: הפילו עליך מכונת הנשמה!
מחלוף: לא, חס וחלילה!
אדי: באו לשדוד אותך!
מחלוף: לא לא!
אדי: מכרו לך סמים!
מחלוף: (מתרגז) דוקטור! באמת! בסך הכול -
אדי: אהה
מחלוף: יצאתי מהבית חולים -
אדי: (בסקרנות) אהה
מחלוף: ובדיוק איך שיצאתי -
אדי: (בסקרנות גוברת) אהה
מחלוף: פגשתי בן אדם -
אדי: (בסקרנות גוברת) אהה
מחלוף: שהיה חב"דניק כזה. והוא חילק לי עלון של רבי נחמן.
פאוזה
אדי: זהו?
מחלוף: כן, הנה הבאתי לך את אותו הגיליון! (מציע לאדי את
החוברת)
אדי: ולא קרתה לך תאונה?
מחלוף: לא.
אדי: לא ראית את אלוהים או חשבת שהחיים שלך היו חרא?
מחלוף: לא בדיוק. אתה מבין, כשקראתי את זה הבנתי שהחיים בעצם
לא בידיי, והכול בעצם הוא מכוון. גם אותי. גם אותך, גם את
הבחור הצעיר שאיים לתבוע אותי. פה הצדק האמיתי! הנה תסתכל
בעמוד 18...
אדי: למי זה עוזר שהצדק בעמוד 18? לא עשו לך כלום שהרבצת לילד
ההוא?!
מחלוף: רבות ונסתרות דרכי האל.
אדי: גם דרכי משטרת ישראל.
מחלוף: בחייך, אני כבר לא עובד במשטרה, אדי, זה היסטוריה.
אדי (עצבני): חתיכת קידום קיבלת הא?
מחלוף (מבודח): ממחוז דרום ישר לשערי שמיים!
אדי: אז אתה כבר לא במשטרה?
מחלוף: לא.
אדי: בטוח?
מחלוף: כן.
אדי: יופי. לך מפה מהר, לפני שאני קורא למשטרה!
מחלוף: להתראות. עמוד 18!
אדי: לך! מטורף.
ברכה  (צווחה): הליצן יצא!
אדי (לעצמו): מטומטם. (מעין בחוברת) 'עלינו להודות ולשבח ולפאר
ולרומם' איזה בולשיט. כו'לה אלוהים.
אדי משליך את החוברת בזלזול, ואחר רגע מרים אותה ומתיישב לקרוא
אותה.
ברכה (בשקט יחסי מבחוץ): הו! זה מפתיע!
מני (מבחוץ): שתיים סוכר בשבילי.
נישמע כחכוח גרון
מני (מבחוץ): כן. ובשביל אשתי מה שבא לך. היא בדיאטה.
ברכה (מבחוץ): שוב אתה? קבעת פגישה?
מני (מבחוץ): עוד שנייה אני קובע לך פגישה עם בניין משרדים
ארבע קומות מרפסת פתוחה בנס ציונה.
מני נכנס למשרד, בידו כוס תה.
מני: פרדי, אני מקווה שאני לא מפריע וכל השטויות האלה. הבאתי
את אשתי.
אדי (שמח): בטח, בטח! תכניס אותה.
מני: (לכוון הדלת) נו מה יש לך? מתביישת?
גלי נכנסת למשרד.  אדי מתנועע לצדדיו בניסיון לראות מישהו
מאחוריה
אדי: רבקה , לא עכשיו, יש לי פציינטית שמחכה בחוץ.
מני: קוראים לה גלי.
אדי: (כנזכר) גלי.
מני מתיישב על הספה וגלי מתיישבת לצדו. אדי נעמד ומחכה עדיין
שמישהו ייכנס. מני שותה
מני: דוקטור פרדי, אין לי כל היום.
אדי: (חוזר בקול) גלי.(בחרדה) איך השם משפחה?  
מני: נדא, כמו מני נדא.
אדי (מעורער): זה מעניין. אני כבר חוזר.
אדי קם לכוון הדלת.
מני: לאן ת'בורח?
גלי: שב.
אדי מתיישב. חרד.
גלי: בוא נתחיל.
מני: כן.
אדי: אהה.
פאוזה
אדי: אשתך -
גלי: גלי.
אדי: גלי.
מני: אשתי
אדי: גלי.
גלי: אשתו.
אדי: אשתו.
מני: גלי.
אדי: גלי.
גלי: אשתו
אדי: אשתו.
מני: אשתי.
גלי: אשתו.
אדי: תשתו?
אדי מציע לזוג כוס ריקה, משהשניים לא נענים לו שותה בבהלה את
הכוס ,פאוזה, אדי מיוזע, מתהלך מולם.
אדי: גבירתי, אז מה הבעיה בעצם?
מני: מה אתה מקשקש? כבר אמרתי לך. אתמול הסחבה
גלי: אשתו.
מני: (ממשיך בהתעלמות) באה אלי ואומרת לי שהיא בגדה בי
גלי: שכבה.
מני: (ממשיך בלי להתייחס) עם איזה מטומטם שמכר לה שהוא רופא.
גלי: דוקטור.
מני: דוקטור. מה ההבדל?
אדי: דוקטור לא חייב להיות רופא.
גלי: הוא יכול להיות גם פסיכיאטר.
אדי: כן. אבל לא פסיכולוג
מני: מבחינתי שיהיה רוקח. הבן אדם פסיכי שהוא מתעסק איתי! אני
מבטיח לך, אני כבר מזמן הייתי עושה ממנו שולחן אם לא הייתי
מאשים אותה.
אדי: אין צורך לעשות מאף אחד שולחן
פאוזה, גלי מרוגזת לעבר אדי
אדי(לגלי): זאת אומרת אתה לא צריך להאשים אותה
אדי (למני): אבל זו זכותך להאשים אותה.
אדי(לגלי): זכות שהיא לא נכונה.
אדי (למני): למרות שברור שזו אשמתה,
אדי(לגלי): אבל אי אפשר להאשים רק אותה
אדי (למני): גם אותך אסור להאשים.
אדי(לגלי): אסור להאשים אבל אפשר לבוא בטענות.
אדי (למני): טענות שלא בטוח שהם נכונות
אדי(לגלי): אבל הם מבוססות על משהו
אדי (למני): שהוא טעות!
אדי(לגלי): למרות שאין צורך להצביע על אף אחד.
אדי (למני): עליך בייחוד!
אדי(לגלי): בגלל שאשתך בן אדם כל כך טהור!
אדי (למני): שעשה מעשה כזה עלוב!
אדי(לגלי): בעקבות ההזנחה שלך
אדי (למני): שזה בדיוק מה שמגיע לה
אדי(לגלי): או לפחות זה מה שאתה חשבת
אדי (למני): שזה נכון
אדי(לגלי): אבל לא לגמרה
אדי: ובעצם. (חושב מה להגיד) זה מאד מעניין.
מני: פרדי, אתה רוצה שאני אעשה ממך מד מהירות או מה?
אדי: אה?
מני: אתה לא עוזר לי כל כך.
גלי: מה עם מי ששכבתי איתו?
אדי: מה איתו?
גלי: אתה לא חושב שגם הוא אשם קצת?
אדי: אהמ. תראו...
מני: אתה לא חושב שיעזור שהיא תגיד לי מי זה?
אדי (יוצא מכליו): לא!
אדי(למני): לפי דעתי המקצועית.
אדי(לגלי): וגם הלא מקצועית, יש לכם בעיה ביחסים ולא צריך לערב
בן אדם נוסף בבעיות האלה.
גלי: אבל אתה כבר מעורב.
מני: אתה, הוא, אני והיא. זה כבר ארבע אנשים!
אדי: אני מדבר יותר מדי, דברו קצת אתם.
מני: על מה? אתה רוצה שהיא תספר לך באיזה תנוחות היא עשתה את
זה?
אדי: לא, לא צריך.
גלי: הוא כבר יכול לתאר לעצמו אותם נכון? (אדי מנסה להשחיל
מילה) אז אתה אומר בעצם שהכל באשמתי ובאשמת בעלי?( גלי ממשיכה
לדבר ברצף שדוחף את אדי אחורנית בכיסאו ומתגבר) אין עוד צד
לעניין? דוקטור? זו דעתך המקצועית והמדופלמת? דוקטור? תזכיר לי
איפה למדת רפואה? למה הדוקטור הקודם הלך? תחרות סוסים? מתי
צבעת את השיער ככה? למה יש לך משקפיים כאלה גדולות?
אדי מתהפך אחורה בכיסאו, הדלת נפתחת ומאמי נכנסת
ברכה (צווחה): הזונה חזרה!
מאמי: שלום שלום(עוברת על פני מני וגלי ומנופפת להם בעודה
מחפשת את אדי) אני מצטערת על ההפרעה וכל השטויות האלה, אני
פשוט הרגע חזרתי מלבנון.
גלי: לבנון?
מאמי: אדי?
אדי( מבלי לקום, בקול באס): פרדי!
מאמי: פרדי?
אדי: הו שלום! זאת המטופלת שקבעתי איתה פגישה. (תוך חיוך, תוקע
אצבעות בבטנה)
את מפריעה לי את הטיפול במר מני!
מאמי: (משיבה לו באותו אופן, ברוגז) אני יודעת דוקטור. הייתי
מוכרחה לבוא. אתה מבין התחרות בלבנון הסתיימה.
אדי: חשבתי שאין תחרות.
מני: לבנון?!
מאמי: לבנון. הייתה כזאת, מסתבר, מאד חברותית. והיא הסתיימה
ולכן -
ברכה (צווחה): הסמרטוט בדרך!
מאמי: בדיוק!
אדי: לבנון?
דוקטור (נכנס חובש כפייה): לבנון! ארץ הארזים והסוסים! שלום,
שלום (לוחץ ידיהם של המטופלים) שלום. תודה לך שהחלפת אותי
במועד כה קצר, דוקטור אדי.
אדי: פרדי.
דוקטור: פוצי.
אדי: דוקטור?
דוקטור (פונה לסוס): פוצי! רזית לא האכילו אותך! אמרתי בפרוש!
מאמי: נפ - לא. דוקטור, התברר לי שבנ- פרדי כבר באמצע הטיפול
אז אולי כדאי ש-
דוקטור: את צודקת! סוסה פראית שכמותך! איך אוכל להמשיך בטיפול
בלי שאדע מה פספסתי. אתה רושם הכל בוודאי?
אדי: וודאי,
מאמי (אחרי סטירה לאדי): שלא. הוא יצטרך להמשיך את הטיפול
בעצמו.
דוקטור: אה?  (בזמן שהוא עולה על גב הסוס, ומתחיל לעשות עצמו
"רוכב")
מני: בשום פנים ואופן!
מאמי: מה?
מני (קם, בזמן שהדוקטור "רוכב" על פסל הסוס): תשמעי גברת - אני
עם הקשקוש הזה לדוקטור סיימתי . אני רוצה דוקטור אמין ורציני!
דוקטור (ברקע): דיו! פוצי, דיו!
מני: אני רוצה לחזור לדוקטור הישן והנאמן שלי, זה שלא אכזב
אותי ולא רשם בפנקס שלו רשימת קניות לסופר.
אדי: זה היה חלק מהטיפול!
דוקטור (על גב הסוס): חלק מהטיפול?
אדי: לגלי, אשתו, יש בעית קניות.
גלי: אדי!
מני: (לגלי) זה פרדי. אחיו. (לאדי) זה עוד משהו ששכחנו לדבר
עליו.
מאמי: וחשוב שתדברו! אנחנו הפרענו לכם מספיק (קרבה לדוקטור על
מנת להורידו מהסוס)
דוקטור: נכון.
מאמי: אז כדאי שניתן לטיפול להמשיך!
דוקטור: אה -הא.
מאמי (דוחפת את דוקטור): ונשאיר רק את השלושה בחדר.
דוקטור (אחרי שירד מהסוס): כן. מספיק באמת. (קרב לאדי). תודה
רבה לך, שוב, אני אמסור לך את הערכתי המלאה בדואר.
דוקטור דוחף את אדי ומאמי לעבר הדלת
אדי (תוך גרירה לאחור): אבל - עוד לא סיימתי
דוקטור: למה אתה חובש פאה?
אדי (נגרר אחורה): שיטת טיפול מיוחדת?
דוקטור: זה מעניין. בהצלחה!.
השניים נזרקים החוצה.
ברכה(צווחה): הזונה והכלב מחוץ לדלת!
דוקטור: איפה היינו?
גלי מתחילה לדבר אך קולה לא נשמע. הדוקטור יושב בכסאו ורושם
בעוד מני מנסה מדי פעם לומר דבר מה ברצף דבריה. בקדמת חצי המסך
שנסגר, או קיר אחר שחוסם את צידו השמאלי של הבמה, עומדים מאמי
ואדי, כפופים מחוץ לדלת ומתלחשים ביניהם בזמן שהדוקטור ממשיך
בטיפול. אדי הוריד את הפאה, אך עדיין לובש את השפם.
אדי: אני לא מאמין! איך הוא חזר כל כך מהר?
מאמי: שקט, סתום אני מנסה לחשוב.
פאוזה.
אדי: אבל נתת לי שבוע!
מאמי: (לאחר סתירה) זה היה שבוע! ומה הספקת בזמן הזה? "הכל
בסדר" עאלק "אני שולט בעניין" כן בטח. יושב ומדסקס עם הבן אדם
על זוגיות. מה כל כך מסובך בסחיטה?!
אדי: אבל -
מאמי: שום אבל. אתה לא משאיר לי ברירה. אני ישלח אותך לכלא.
(אדי נדהם) זה האפשרות היחידה לצאת מזה.
אדי: לא כלא! בבקשה לא כלא. אני אעשה הכל!
מאמי: אבל אין עוד מה לעשות אדי, סתום. אתה ראית בעצמך. איך
תתחזה לפסיכולוג, כשיש לו כבר אחד אחר?
אדי: אולי נספר לו שיש עוד תחרות. או נסדר לו כאילו הוא זכה
בלוטו, או נשכנע אותו לתת לי לדבר איתם, או נחזיר אותו בתשובה,
או נשלח אותו להתנדבות בזק"א, או נאמר לו שהיה לו אבא מיליונר
שמת. אפשר גם  -
מאמי: להרוג אותו? אדי, אתה לא חושב שאתה מגזים?
אדי: את מי?
מאמי: אתה באמת מוכן להרוג אותו בשבילי?
אדי: מה פתאום! (מאמי מוציאה פלאפון) מה את עושה?
מאמי: אני מתקשרת לחברים שלי בשב"ס. לפחות נקבל תנאים טובים.
אדי: חכי!
מאמי (בטלפון):הלו רינה. זוכרת שאמרתי לך על תכנית ב'?
אדי: איזה תכנית ב'?
מאמי: (בטלפון) כן. ואם אפשר איפה שהו במרכז.
אדי: רגע!
מאמי: (מתעלמת) ושיהיו מים זורמים באסלה. הוא הולך להיכנס
להרבה זמן
אדי: בסדר, אני אעשה את זה
מאמי: מה שלומו באמת?
אדי: אני אהרוג אותו! אני אעשה את זה!
מאמי: לא משנה. ביי. (מנתקת) יופי! (מוציאה אקדח מכיסה) תקשיב
טוב, כלב. נעבור לתכנית ש' אין יותר מקום לטעויות. בוא. צריך
למצוא את הארון חשמל.
הבמה מתגלה שוב והזוג הדוקטור נשמעים כמקודם.
דוקטור: כל זה מאד.. (תוהה מה לומר) מעניין, גלי. אבל אולי
תתני גם לבעלך מילה?
גלי: מילה? לבעלי? (מסתכלת עליו)
מני: מה ת'חושב שהיא מקציבה לי אותיות? היא בקושי מצליחה לסגור
את הרגליים.
דוקטור: זה לא מתקדם. (קם) הסיטואציה הזו של הבגידה. נובע
מסוגיה מאד מוטמעת שאני רואה ביחסים בינכם.
מני: מה?
דוקטור: אנשים לא בוגדים סתם. הם לא חיות.
מני: מה אתה מקשקש?
דוקטור: יש בניכם דבר מה לא פתור. ואני חש שיש פה בעיית תקשורת
חמורה מאד שצריך להתיר.
מני: אתה צודק לגבי התקשורת. למה אני לא מבין מילה ממה שאתה
אומר, דוקטור. איפה פרדי הלך? הוא דיבר נורמאלי.
הבמה מחשיכה, לדקה ארוכה ישנה דממה. כשהאור שב עומדים אדי
ומאמי שניהם בתוך הארון. ותוך רגע קצר סוגרים עצמם בפנים. אדי
משאיר רווח מועט בדלתו, האקדח בידו.
דוקטור: בטח עוד הפסקת חשמל. פוצי? אתה בסדר?
גלי: מה הקטע שלך עם סוסים?
דוקטור: אני אוהב סוסים. עכשיו. אני מבקש שננסה משהו. שתנסו
רגע לדבר אחד עם השני.
פאוזה.
דוקטור: תנהלו שיחה כמו בבית. כאילו אני לא פה.
פאוזה, מני וגלי מסתכלים זו על זה
דוקטור: מני. תתחיל, תגיד לגלי מה מפריע לך.
מני: לגלי?
דוקטור: אהמ.
מני: ומה עם הכללים?
דוקטור: אין כללים. פשוט תדבר.
מני: יעני אתה לא פה?
דוקטור: אהה.
מני: ממש כאב לי שבגדת בי ככה. ואפילו לא נתת לי ת'כתובת של
הבן אדם, שאוכל לגרום לו א- להתנצל. ת'מספר טלפון שלו שאני
אאיים עליו. רבאק אפילו איזה קרוב משפחה שאני אתעלל בו קצת! מה
ביקשתי?!
דוקטור: מני, תנסה לדבר אל גלי. מה מכעיס אותך בה?
מני: את כל הזמן קונה דברים בבית. בשביל מה לך כל הדברים
האלו?
גלי: זה דברים שחסר לי בבית.
מני: בשביל מה את צריכה מפל מים באמצע הסלון?!
גלי: זה היה במבצע!
דוקטור: גלי. יכול להיות שיש קשר בין שני הדברים?
גלי: ברור. זה היה מבצע של קנה משחת נעליים קבל מפל מים במתנה.
אחרת לא הייתי קונה בכלל.
דוקטור: התכוונתי, שלניאוף ולאובססית הקניות שלך אולי יש אותו
מניע.
מני: דוקטור, לא מעניין אותי עכשיו שמות של בשמים. באתי לפה כי
יש לנו בעיה!
דוקטור: אהמ.
מני: (שותק לזמן מה.) וזהו. זה מה שמפריע לי.
דוקטור: אהה. אני מבין.
מני: כן. זה מצוין. האמת. דוקטור. סוף סוף אני מרגיש שהאמת
יוצאת לאור.
דוקטור: עכשיו את גלי.
גלי(בקרירות): מה?
דוקטור: ספרי למני מה מפריע לך בו.
גלי: מני. (פונה אל מני)למה אתה לא מדבר איתי מני? למה אתה לא
משקיע בי? מני למה הכסף חשוב יותר ממני? תענה לי! אל תענה לי
מני! מני למה אתה לא עונה לי? למה אתה לא מסתכל עלי מני? למה
אתה לא נוגע בי מני? למה אתה ישן לצד השני תמיד? מני למה אני
תמיד מבשלת הכל בבית? (לדוקטור:) אתה מבין, לפני כמה ימים
בישלתי ארוחה רצינית 4 מנות מתובלות לפי מתכון מהעיתון.(דוקטור
מצביע על מני וגלי פונה אליו) הלכתי במיוחד לקנות מצרכים
מוצלחים שצריכים לפי מה שכתוב. וכל היום  הזעתי ניקיתי שפשפתי
טרטרתי הקפצתי (לדוקטור:) אכלנו מוקפץ (למני) מדדתי חיממתי
ערבבתי בישלתי ובסוף היום הוא חוזר. מסתכל על השולחן ומזמין
אותי לאכול איתו במסעדה. הוא גם לא הבין שנעלבתי, כאילו מה?
תענה לי! אל תענה לי בכלל! למה אתה לא מקשיב לי מני? למה אתה
לא מפנק אותי? למה אתה לא מתפטר?
מני: להתפטר?
גלי: מה קרה? פעם הייתי חושבת שלא עבדת כל כך קשה
מני: גלי. את יודעת טוב מאד!
גלי: אני מתחילה לחשוב בכלל למה התחתנו מלכתחילה. כשאני חושבת
על המצב הכלכלי של שנינו. נדמה לי עכשיו שרק בגלל הכסף
התחתנו.
דוקטור: אהה! (בהתרגשות)
מני: אולי תספרי לדוקטור מה המספר חשבון שלנו גם?
גלי: מה זאת אומרת "אהה!"?
דוקטור: אני מבקש שנשאיר את בלבולי השכל והיריקות רק בין בני
הזוג.
מני: איזה בלבולי שכל?
גלי: לא. אני לא ממשיכה עם ההצגה הזאת. אין לי למה לדבר על
היחסים שלי עם בעלי בפורום הזה. גם ככה הוא לא מקשיב לי, אז
אין פתרון בכלל.
מני: אבל סוף סוף אני מרגיש שאנחנו מדברים כמו בהתחלה
גלי: חמוד. בוא נלך (קמה לעזוב)
דוקטור: אבל יש לכם סוגיה לא פתורה!
מני: נכון! וחוץ מזה יש גם את הבעיות בינינו ויש היום משחק
חשוב של מכבי!
גלי: לא אכפת לי. משחק חשוב. תמיד האינטרסים שלך לפני שלי. למה
אתה לא יכול לקחת אחריות פעם אחת.(מתיישבת חזרה) אתה יודע למה
הוא התחתן איתי? לא הייתה לו אגורה אחת לפני זה, מאיפה אתה
חושב כל הכסף. והעיקר אחרי זה הוא עוד מאשים אותי כאילו שהכל
כסף שלו.
מני: נמאס לי גלי! זה לא נכון! אני עובד כמו חמור בגלל שבגללך
אין לנו כלום! אולי שכחת!
גלי: (בחצי לחש ומבוכה) מני, אנחנו ליד אנשים.
מני: אבל על זה אנחנו מדברים! זה בגלל שאת כזאת חולת שליטה! עם
כל הפיליפינים שלך!
גלי: מני! אני לא חולת שליטה!
מני: בגלל זה איבדנו הכל והלכו כל המיליונים!
גלי: (צועקת) מני!
מני משתתק, הדוקטור פוער את פיו. דלת הארון נפתחת.
מאמי: אני לא מאמינה. אין להם בכלל כסף!
אדי: יופי, אפשר ללכת
אדי מנסה לצאת החוצה אך מאמי תופסת בו ומכניסה שניהם פנימה,
הארון נסגר.
גלי: מני, סיכמנו שלא מדברים על זה, זה אלף. וחוץ מזה אתה
מאשים אותי שאין כסף? כל הכסף היה ירושה מהצד שלי! ואני עובדת
בדיוק קשה כמוך בשביל להשיג אותו חזרה! ואני לא חולת שליטה
ואנחנו הסכמנו שזה היה באשמתך! ורק בגלל זה אני אוסרת עליך
להשתמש באות בית!
מני: אעל חשאתי שעארנו את זה!
דוקטור: גלי!
גלי: אני מצטערת. ידעתי שזה יפתיע אותך שאנחנו לא מיליונרים,
אבל זה מה שקורה כשמני שוכח את הכללים שלו!
דוקטור: כללים?!
מני: רק משהו קטן אישאיל שאני לא איתעלאל
דוקטור: אבל חשבתי שאת בוגדת בו כי הוא לא נתן לך יחס ועכשיו
-
גלי: נכון! אתה צודק! בגלל זה עשיתי את זה! אתה רואה מני?
עשיתי את זה בשבילנו.
מני: כל הכאוד
דוקטור: (למני) איך אתה נותן לה להתייחס אליך ככה?
מני: אתה צריך להאין איזכותה אני איליונר.
גלי: היית ביליונר. ועכשיו שנינו עובדים כמו חמורים.
דוקטור: אני מבין שהמצב הכלכלי מקשה עליכם. אבל זו גם יכולה
להיות הזדמנות להרים את מערכת היחסים שלכם למצב נורמאלי.
מני: אין סיכוי. המצב היחידי שנקבל את כל יתר הירושה הוא במקרה
שגלי תמות. (דלת הארון נפתחת)
גלי: אתה דיברת עם "בית" 5 דקות ריתוק (מצביעה על הקיר, מני קם
בבושה)
דוקטור: (קם) אתם לא מבינים! (למני) שב! (לשניהם:) זה מעניין
מאד.
גלי: דוקטור-
דוקטור: (משתיק אותה) ש. אני חושב על מה לעשות עכשיו.
מני: אבל -
דוקטור: ש!
גלי: דו-  
דוקטור: שקט.
פאוזה
מני: דוק
דוקטור: ש!
מאמי: שמעת את זה אדי? הירושה נשארה. עכשיו רק צריך להרוג את
גלי!
אדי: גם אותה?
מאמי: טוב, נו אני אוותר לך על הדוקטור, אבל על גלי אני לא
מוותרת לך. זה חלק מהתכנית.
אדי: חשבתי שזאת תכנית "שין"
מאמי: עברנו לתכנית ת': אתה הורג את גלי כשיש הפסקת חשמל, ואני
מתחתנת עם מני.
אדי: אבל -
מאמי: בלי אבל. אדי! זו ההזדמנות האחרונה שלך לצאת מהכלא! אין
פה מקום לטעויות!
אדי: באמת קצת צפוף פה.
מאמי: תתרכז אדי! אני יכולה לעשות את זה בעצמי אתה יודע. אבל
אני לא רוצה לעשות הכל לבד. אני -
אדי: (ממשיך את דיבורה) נותנת לי להיות עצמאי. אני יודע אמא.
מאמי: יפה מאד חמוד! ותזכור: אין עצמאים בכלא.
השניים סוגרים את דלת הארון מעט אך משאירים פתח דרכו אדי
מסתכל
דוקטור: אני יודע!
מני: מה?
דוקטור: זה טבעי לגמרה!
גלי: מה טבעי לגמרה?
דוקטור: המשכורת שלי מהחודש האחרון. עכשיו שאני מבין שאין לכם
כסף. זה מסביר הרבה דברים.
גלי: אבל מה עם היחסים בינינו?
דוקטור: אה, זה? אין לכם שום תקווה. הכל אבוד.
מני: אבוד?
דוקטור: אתם המקרה הכי גרוע שראיתי בחיים שלי. לא משנה כמה
שעות טיפול נשב פה. זה לא יעזור.
גלי: זהו? זה התשובה שלך?!
מני: בשביל זה  אני לא משלם לך 300 שקל לשעה?!
דוקטור: כן. כדאי באמת שאני אפסיק לעבוד בהתנדבות.
גלי: תדע לך דוקטור, שאתה לא תגיד לנו מתי יש תקווה ומתי אין.
אנחנו נשב כאן עד שזה ייפתר.
דוקטור: גלי לא תמיד את זו שמחליטה וקובעת.(לעבר הדלת:) ברכה!
תכניסי את המטופל הבא!
גלי: מני, תמשיך לספר לי למה אתה שונא אותי.
דוקטור: את צריכה להבין שהמילה האחרונה אצלי.
גלי: אני לא חייבת ת'מילה האחרונה
דוקטור: אהה.
גלי: אהה.
דוקטור: אהמ.
גלי: אהמ!
דוקטור: אהמ!
גלי: אהממ!
דוקטור: (נחנק) אההמ!!
נכנס מארק
מארק: לבריאות דוקטור.
דוקטור: תודה. שב.
מארק מתיישב בין הזוג על הספה ומסתכל עליהם בתמהון
מארק: איפה דוקטור אדי?
דוקטור: תתחיל, מארק.
גלי: אל תתחיל מארק.
דוקטור: גלי. אני מבקש.
מני: אתה לא יכול לבקש כלום.
מארק: מי אתם?
גלי: אנחנו גלי ומני נדא, היינו פה בטיפול עד שאתה נכנסת.
מארק: אני מצטער, לא הבנתי זה זמן שלכם פה.
דוקטור: זה בסדר מארק, הטיפול שלהם נגמר.
מארק: איפה דוקטור אדי?
דוקטור: הוא חזר הביתה, הוא החליף אותי רק לכמה ימים.
מארק: אין לי נדבה היום. חשבתי מה להביא ולא היה לי.
דוקטור: אהה.
מארק: אני עוד פעם מרגיש לא טוב. זה אלכוהול כבר לא עוזר גם
כן.
מני: אתה הנרקומן הזה שהיה פה לא?
דוקטור: אל תשים לב אליהם, מארק. תמשיך.
מארק: איך אני ימשיך דוקטור? לאן אני הולך?
גלי: הדלת זה פה בחוץ.
מארק: נכון. אבל אחרי זה דלת אין לי כלום. אני כל פעם עושה
אותו טעות כמו בהתחלה, שאמרת לי דוקטור, שאני מכור וזה שורף
הראש שלי.
מני: אז תפסיק.
מארק: אני מנסה, אבל זה שולט בי. כל פעם חוזר וזה עכשיו נראה
לי חלק ממני.
דוקטור: אהה.
מארק: אתה חושב יכול להיות אני ישתנה דוקטור? יש תקווה
דוקטור?
פאוזה, אדי בוהה בדוקטור.
דוקטור: (מחייך) תמיד יש תקווה.
גלי: אני לא מאמינה! לנרקומן המסריח הזה יש תקווה ולנו אין?!
מארק: זה בושם חדש מאד מצליח באירופה.
דוקטור: גלי, תביני, למארק יש סיכוי כי הוא מוכן לשינוי. הוא
מבין את הטעות שבמעשיו ולכן הוא יכול להתגבר מעל המכשולים שלו,
שנובעים מתחילת דרכו בארץ כעולה מחבר העמים. כל אדם שולט
בגורלו, כל עוד הוא לוקח את גורלו בידיו.
מני: איפה דוקטור פרדי, הוא דיבר עברית!
גלי: אדי! דוקטור אדי!
מני: נראה לך שהאח האינפנטיל שלו יעזור לנו פה?
מאמי: אדי מה יש לך? תכף יכבה החשמל!
אדי: שמעת מה הוא אמר?
מאמי: שמעתי, שמעתי, מה זה קשור עכשיו תגיד לי?
אדי: יש תקווה אמא!
מאמי: אני מזכירה לך שהגלי הזאתי היא הדבר היחיד שמפריד בינך
ובין התקוה. אלא אם כן אתה מדבר על ההמנון הלאומי שתשמע בחצר
הכלא.
גלי: (לפתע, מתפרצת) איתו שכבתי!
מני: חתיכת כלב מניאק! (לופת את מארק בצווארו)
גלי: תעזוב אותו!
מארק: איפה אדי?!
ברכה (צווחה): הליצן השתכנז!
נכנס דני מחלוף, בכובע משטרה, חצאית ורודה, אזיקים מצועצעים
וחולצת בטן.
מחלוף: איפה אדי?
גלי: עם אדי! שכבתי עם אדי!
מני: מה?!
מאמי: מה?!
מארק: איך?!
דוקטור: מה?!
ברכה (צווחה): עם הכלב?!
גלי: כן.
מני: חכי שאני אספר לפרדי על זה.
מחלוף: מי זה הפרדי הזה?
מאמי: עשרים שנה אתה מסתובב ליד זונות, ואתה חייב לשכב עם אשתו
של המיליונר?
גלי: פרדי זה אדי, כשהוא לובש פאה בלונדינית.
מחלוף: אבל הוא חייב להיות פה! אני חייב לספר לו על השינוי שחל
בי בגללו!
מני: אדי! מההתחלה לא אהבתי אותו!
מחלוף: בדיוק הפוך ממני! אני שמח לבשר לכם שבגללו הבנתי שאני
אוהב גברים. (לגלי) איזה כיף לך, שיצא לך ככה להכיר אותו.
מאמי: דקה לכיבוי אורות. אדי, עברנו לתכנית ת"ג. (מוציאה אקדח
נוסף מהארנק ומכוונת לראשו של אדי)
אדי: מה את עושה?
מאמי: אני לא יודעת מה היא עשתה לך, אדי. אבל אני מכירה אותך.
אתה לא רוצה כלא. אתה לא רוצה לחיות ברחוב. כשנכבים האורות אתה
יכול לקנות לעצמך מחדש את חייך. או להמשיך לתת לאחרים לשלוט
בך.
האורות כבים, לאחר רגע, ירייה מאירה את הבמה. שוב חושך, גלי
צורחת בקול עז. האורות חוזרים שוב. פסל הסוס מוטל על צידו,
וממולו עומד אדי. אקדחו בידו. מארק גלי ומני מחבקים זה את זה
בחרדה.
דוקטור: מישהו ירה בפוצי! (חש לקראתו)
גלי: אדי! מה אתה עושה?
אדי: דני! יצאתי מהארון! קח אותי!(מושיט ידיו קדימה לאזיקים)
מחלוף: הו אדי! (קרב לאדי ומנשק אותו)
אדי: לכלא! קח אותי לכלא!
דוקטור: קח אותו! הוא צריך לסבול שם!
גלי: (קמה, לא מאמינה) אני חיה!
מני: מתחזה! אני מקווה שאתה יודע שיש לי קשרים טובים בכלא.
גלי: עזוב אותו מאמי, זה היה באשמתי.
מני: לרגע אחד הוא לא שכנע אותי, ידעתי כל הזמן שהוא לא
פסיכולוג.
מאמי: (יוצאת מתוך הארון) אדי רע! אדי רע מאד!
אדי: אמא מה את עושה?
דוקטור: אמא?
מארק: אני חושב שתיתי יותר מדי.
מאמי: מגיל קטן אמרתי לך. הזהרתי אותך! לא להיתפס! לא ללכת
לכלא! ובסוף אתה מסגיר את עצמך!
מחלוף: בואו נירגע.
מאמי: אתה טועה מאד, עם אתה חושב שאני אתן לך לגרור אותי לשם
ביחד איתך.
אדי: אבל אני בחיים לא אסגיר אותך-
מאמי: מאוחר מדי להתחננות. אף פעם לא אהבתי את זה. אני מצטערת
אדי.
דוקטור: אבל בריז'ט!
מאמי: לא קוראים לי בריז'ט! סמרטוט מטופש! זה היה שם בדוי
בשביל להוציא מהמיליונרים האלה את כל המיליונים שאין להם.
אדי: אמא, אני הבן שלך!
מאמי: לא ממש. בהתחלה עזרת לי, אבל עם הזמן אני מבינה שהפכת
לנטל. (מרימה האקדח לכוונו של אדי)
מחלוף: תן לי את האקדח אדי!
מאמי: היה בו רק כדור אחד. וזה היה הפספוס האחרון שלך, אדי.
אני אהרוג אתכם ואחזור למצרים, יש לי שם קשרים טובים עם
סולימאן הגדול.
ברכה (צווחה): עצרי במקום!
כולם מסתכלים לכוון הדלת.
דוקטור: ברכה? מה זה המשקפיים האלה?
ברכה (צווחה): סוכנת מיוחדת ברכה.
מארק: זה היה מתנה מחבר!
מארק נלחץ ומוציא מכיסיו בהדרגה, שקיות חשיש ובקבוקי אלכוהול.
שהוא מחביא בזה אחר זה אצל כיסיו של מני וגלי
ברכה (צווחה): אני עוקבת אחרי הזוג הזה כבר הרבה זמן.
דוקטור: מה שאני עושה עם פוצי זה ענייני הפרטי!
ברכה (בשקט): תורידי את הנשק מאמי
מאמי: למה את חושבת ש-
ברכה (צווחה גדולה): תורידי ת'נשק פוסטמה!
מאמי מפילה את הנשק וכולם קופצים במקומם. מני מחבק את מארק
שוב.
ברכה: יפה. אני מודה לכולכם על שיתוף הפעולה.
גלי: (תוך שמארק עדיין יושב ביניהם) מני, אני מצטערת, אני
אוהבת אותך. בוא ננסה מחדש.
מני: אני סולח לך גלי, אני. אני גם אוהב אותך.
השניים מתנשקים מול פניו של מארק.
מארק: זה ממש מרגש מאד. (בוכה)
גלי: (קמה יד ביד עם מני) דוקטור! תודה רבה!
השניים יוצאים מהבמה.
ברכה: מחלוף! קח אותם החוצה!
מאמי: מה את תעשי לנו.
ברכה: סביר להניח שכל אחד מכם יילך לכלא.
אדי: יש!
דני מוביל את מאמי ואדי מהבמה.
דוקטור: אולי תזמין וטרינר?
מארק: דוקטור, אני חושב צריך להזמין לך פסיכולוג.

מסך.









טיוטה ראשונה
19/02/2006