נלקח מהשיר של אמינם - "When I'm Gone".
כן...
אלה החיים שלי...
המילים של עצמי אני מניח...
האם אי פעם אהבתם מישהו כל כך, שהייתם נותנים זרוע בשבילו?
לא הביטוי, לא, באופן ממשי לתת לו זרוע?
כשהם יודעים שהם הלב שלכם
ואתם יודעים שהייתם הנשק שלהם
ואתם תשמידו כל אחד שינסה לפגוע בה
אך מה קורה כשגורל, מסתובב בדיוק מסביבכם ונוגס בכם?
וכל דבר שאתם עומדים בשבילו, מסתובב עליכם, למרות שאתם שם?
מה קורה כשאתם הופכים להיות המקור המרכזי של הכאב שלה?
"אבא תראה מה שעשיתי", אבא חייב ללכת לתפוס מטוס
"אבא איפה אמא? אני לא יכולה למצוא את אמא איפה היא?"
אני לא יודע לכי לשחק אריאל, מותק, האבא שלך עסוק
אבא כותב שיר, השיר לא הולך להיכתב מעצמו
אתן לך עוד קיפוח אחד ואז את חייבת להתנדנד בעצמך
אז תסתובבי מסביב לשיר ההוא וספרי לה שאת אוהבת אותה
ושימי ידיים על אמא שלה, שהיא תמונה ממוקדת של עצמה
זה עמית האמיתי, כן מותק, עמית האמיתי משוגע
האמיתי עשה אותי, אבל הלילה האמיתי הולך להיות מלא ברוק מותק
וכשאני לא כאן, פשוט תמשיכי, אל תתאבלי
תשמחי כל פעם שתשמעי את הצליל של קולי
פשוט תדעי שאני מסתכל עלייך מלמעלה מחייך
ואני לא הרגשתי דבר, אז מותק אל תרגישי כאב בכלל
פשוט תחייכי בחזרה
וכשאני לא כאן, פשוט תמשיכי, אל תתאבלי
תשמחי כל פעם שתשמעי את הצליל של קולי
פשוט תדעי שאני מסתכל עלייך מלמעלה מחייך
ואני לא הרגשתי דבר, אז מותק אל תרגישי כאב בכלל
פשוט תחייכי בחזרה...
אני ממשיך לחלום את החלום הזה, אני דוחף את אריאל בנדנדה
היא ממשיכה לצעוק, היא לא רוצה שאני אשיר
"אתה גורם לאמא לבכות, למה? למה אמא בוכה?"
מותק, אבא לא עוזב יותר, "אבא אתה משקר!
אתה תמיד אומר את זה, אתה תמיד אומר שזו הפעם האחרונה
אבל אתה לא עוזב יותר, אבא אתה שלי"
היא אוספת קופסאות בפתח הדלת ומנסה לחסום אותה
"אבא בבקשה, אבא אל תעזוב, אבא - לא, עצור את זה!"
מוציאה מכיסה שרשרת קטנה
יש בה תמונה, "זה ישמור אותך בטוח אבא, קח את זה איתך"
אני מסתכל למעלה, זה רק אני עומד במראה
הקירות המזוינות האלה חייבים לדבר, כי בן אדם אני יכול לשמוע
אותם
הם אומרים "יש לך עוד הזדמנות אחת לעשות את זה נכון" - וזה
הלילה
עכשיו צא לשם ותראה להם שאתה אוהב אותם לפני שזה מאוחר מדי
וממש כשאני הולך ללכת מחדר מיטתי
זה הופך לבמה, הם לא כאן, ואור הזרקורים הוא שם
ואני שר...
וכשאני לא כאן, פשוט תמשיכי, אל תתאבלי
תשמחי כל פעם שתשמעי את הצליל של קולי
פשוט תדעי שאני מסתכל עלייך מלמעלה מחייך
ואני לא הרגשתי דבר, אז מותק אל תרגישי כאב בכלל
פשוט תחייכי בחזרה
וכשאני לא כאן, פשוט תמשיכי, אל תתאבלי
תשמחי כל פעם שתשמעי את הצליל של קולי
פשוט תדעי שאני מסתכל עלייך מלמעלה מחייך
ואני לא הרגשתי דבר, אז מותק אל תרגישי כאב בכלל
פשוט תחייכי בחזרה...
שישים אלף איש, כולם קופצים ממושבותיהם
הוילון נסגר, הם זורקים שושנים על רגליי
אני קד קידה ומודה לכולכם על כך שבאתם
הם צועקים כל כך חזק, אני לוקח מבט אחרון על הקהל
אני מתכופף, אני לא מאמין מה שאני רואה
"אבא זאת אני, עזור לאמא, היא מדממת"
אבל מותק אנחנו בשבדיה, איך הגעת לשבדיה?
"עקבתי אחריך אבא, אמרת לי שלא היית עוזב
שיקרת לי אבא, ועכשיו אתה עושה שהמצב לא יהיה סבבה
אתה עושה את אמא עצובה
וקניתי לך את המטבע הזה, כתוב על זה 'האבא מספר אחת'
זה כל מה שרציתי, אני רק רוצה לתת לך את המטבע הזה
אני מבינה - בסדר, אני ואמא הולכות"
אבל מותק חכי, "זה מאוחר מדי אבא, עשית את הבחירה
עכשיו תלך לשם ותראה להם שאתה אוהב אותם יותר ממנו"
זה מה שהם רוצים, הם רוצים אותך עמית, ממשיכים לצעוק את שמך
זה לא פלא שאתה לא יכול ללכת לישון, פשוט קח עוד גלולה
כן, אני מתערב איתך שתעשה זאת. אתה עושה ראפ על זה, כן
המילה: "ל-לשמור" את זה אמיתי
אני שומע מחיאות כפיים, כל הזמן הזה לא יכולתי לראות
איך זה יכול להיות, שהוילונות נסגרים עליי
אני מסתובב, אני מוצא צעצוע, מפעיל אותו, שם את זה על ראשי
וצועק "תחשמל אותי" ומחכה
השמיים נהיים אפורים, החיים שלי בהבזקים
המטוס שהייתי אמור להיות עליו מתרסק ונשרף לאפר
וזה בדיוק מתי שאני מתעורר, השעון המעורר מצלצל, יש ציפורים
שרות
זה אביב ואריאל שם בנדנדה
אני הולך אל אהובתי ומנשק אותה
אומר לה שאני מתגעגע אליה
אריאל פשוט מחייכת וקורצת עין לאחותה הקטנה
כמעט כמו שאומרים...
וכשאני לא כאן, פשוט תמשיכי, אל תתאבלי
תשמחי כל פעם שתשמעי את הצליל של קולי
פשוט תדעי שאני מסתכל עלייך מלמעלה מחייך
ואני לא הרגשתי דבר, אז מותק אל תרגישי כאב בכלל
פשוט תחייכי בחזרה
וכשאני לא כאן, פשוט תמשיכי, אל תתאבלי
תשמחי כל פעם שתשמעי את הצליל של קולי
פשוט תדעי שאני מסתכל עלייך מלמעלה מחייך
ואני לא הרגשתי דבר, אז מותק אל תרגישי כאב בכלל
פשוט תחייכי בחזרה... |