[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שקט?!

האם זה מוגזם לבקש שקט? זה מוגזם לבקש שיניחו לי? מי אמר שצריך
לעשות משהו בכל זמן נתון, מי קבע את רף הכניסה לעולם הבגרות.
מאיזה גיל צריך לעשות משהו עם החיים. מה זה לחפש את עצמך.
שקט, לא ביקשתי יותר, לא אסתפק בפחות.  לא רוצה רעש על הראש.
רוצה שיניחו לי. מה לא הייתי נותן כדי לרבוץ על איזה חוף
בברזיל, מוקף מים וחול, אולי דקל או שניים וערסל ביניהם. אבל
אני מוכן להתפשר גם על שקט אורבני. חדר סגור, מוסיקה שקטה,
כביש סואן, השקט שלי הוא יותר מסתם שקט - הוא שקט מבני אדם. זה
מה שאני צריך, שקט מהאנשים, משיחות, מביקורת, אך גם ממחמאות.
המילים היחידות שאני רוצה לשמוע הן מילות השירים שאני בחרתי,
המילים המוכלות במחשבותיי - שעה שהן מסתלקות מראשי, ומילים
שאין להן משמעות, רק ליהוג כלשהו, חסר תועלת ממשית אך מלא רגש.
אפילו את המלמולים אני רוצה לבחור. כן, בלי בני אדם, אפילו לא
אלו הוירטואלים, הזרים שכותבים לי בצ'ט או בפורום, לא רוצה
לראות אף אחד, לא רוצה לשמוע אף אחד - רוצה להתנתק.
תגידו, זו בקשה מוגזמת? קשה לא לדבר איתי? בעיה להניח לי? צריך
תמיד לצפות ממני לעשות משהו?

ברשותכם, סוד קטן: מעולם לא איבדתי את עצמי, לא פיסית ולא
לדעת, אני יודע בדיוק היכן אני נמצא, מה אני רוצה ולאן פניי
מועדות. אולי אתם תחפשו אותי? אבל רק אחרי שאקבל קצת שקט, כי
עם הרעש וההמולה מסביב אני לא מסתדר, אני צריך הפסקה מהחיים,
משהו זמני, ההתחייבות למשהו קבוע לא מוצאת חן בעיניי, למרות
שיש הרבה אפשרויות להשיגה. אולי תרדמת כלשהי תהיה אפשרות
טובה...

אני לא דכאוני, באמת שלא! אני גם לא מרחם על עצמי, אני לא
מסכן, אף פעם לא חשבתי שאני כזה, ההפך הוא הנכון - אני מוערך
מאד. לפעמים אני מרגיש שאני מוערך יתר על המידה, הסובבים אותי
מעריכים אותי פי כמה מאשר אני מעריך את עצמי. אני כל כך רגיל
עד שזה מייחד אותי מהשאר. לא רוצה להיות מיוחד, יותר מצחיק,
יותר חכם, יותר חזק. רוצה להיות כמו כולם. אולי כך יניחו לי,
אולי כך לא תהיינה ציפיות גדולות, ואולי...
אני יודע שזה דבר יומרני לבקש, ובכל מקרה, זה נראה כמו דבר שקל
לקיים, כמה מכם לא דיברו איתי מעולם ומוכנים להמשיך כך?! רובכם
הגדול, אני מניח. אז המרחק מפה ועד התעלמות מצד אלו שכן דיברו
איתי קטן.
תשתדלו. עבורי. ואם לא עבורי - עבורכם. תחשבו על זה כמתן בסתר,
הרי הוא לא נעשה אך ורק כדי לעזור. הוא נעשה כי הוא גורם לכולם
להרגיש טוב. תחושת הסיפוק מהעזרה, שלא לדבר על התלות, היא
אדירה, אפילו ממכרת.
עזרו לעצמכם לעזור לי. יש מליארדי אנשים בעולם, התעלמו רק
ממני. גם אם אני לא אוהב את זה - אני אתרגל, זה מה שאני רוצה
כרגע.

(ינואר 05')







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המלט לא אמר
אפילו לא פעם
אחת "להיות או
לא להיות".

לא מאמינים?

תפתחו שייקספיר
פעם בחיים, קטני
אמונה שכמותכם.



אד המתאבד חוזר
לבית הספר


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/3/06 14:39
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף אוזן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה