הנגיעות הרכות, הליטופים החמים
אינם עוד..
אני בגמילה עכשיו, נגמלת ממך.
קשה, כואב.
אתה במרחק נגיעה מכאן,
ועכשיו אני לא רוצה, אני מעדיפה שלא, לפחות לא בזמן הקרוב.
כולם חושבים שזה קל ככה לשכוח,
קשה לשכוח מישהו שכל כך אוהבים.
מפחיד איך שאני מחכה לך.
מדמיינת כל הזמן שאתה יכול להיכנס דרך הדלת הזאת ולהגיד לי כמה
שאתה אוהב אותי.
ותמיד אני ככה מנערת את הראש שלי כדי להתעורר וזה עוזר, לפחות
לאותה שניה.

- 'תשמרי על עצמך' אמרת לי.
אתה כבר לא יכול לשמור עלי, אני מבינה, הלכת.

אתה במרחק לחיצה מהטלפון.
- 'אביב מה עניינים מותק?'
- 'הכל טוב מה איתך?'
- 'איתי... בסדר... איך את מרגישה?'
- 'מרגישה בסדר, יותר טוב'.

אני רק רוצה להגיד לך שאני מרגישה יותר טוב כבר.
ולא חושבת עליך פעם בדקה.
ועכשיו טוב לי.
לא קשה כאן...


בגללך.