זיוה אפטר / קראתי בשמך |
עננים התאספו
בכחולו של הרקיע
וצינה חילחלה
בחמימות השמש החורפית;
קראתי בשמך כמבקשת
חדירה אל גופי
וידך הכתה קלות על ישבני;
צחקת באושר זורח
למילי חספוס גסות
שהוצאתי מגרוני
וסרבת בנועם כאומר
מאוצרי תקבלי רק טיפין טיפין;
התעקשתי חולמת
ולשונך עקצתני
ולא באני צחוק, אלא כעס
והשלחתי בך אבני מילים כאובות
ומעיבות כענני הסער
ורציתי לצעוק חמס
ורציתי לזרוק
ולזעוק נמאס
ורציתי לאמר לך
שזה עצוב שאושרי תלוי בך
ושאם זה הרבה לבקש
אז אלך לי
ולא צעדתי , אלא לקראתך
לקראת גופך ולחייך
ונישקתיה בחום
כמבקשת נחמה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|