רועי-לי עמית / שבעה נרות |
נשמה אחת
שהיא שלי
ולא שלי
כי את עצמי איני יודעת
ועל האש אני שופכת מים
ומכבה את עצמי
נשאר רק נר אחד!
הלהבה דואכת
ואני שם מהצד
מאבדת התקווה
כי זהו, כל כולי נגמרת
שישה נרות עומדים איתן
ורק פיסת הנשמה
שהיא אני
אני שמבינה
הלהבה דואכת
הנר נגמר.
מוקדש לבובי ועדי ולעדי ובובי וגם לשמואל שלא ירגיש מקופח. רק
בגלל שכל פיצוליי האישיות חמודים ביותר!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|