|
ליבי
מפוזר על פני
כוכב הלכת ירושלים
נשלף מבין האבנים
הנמלים נושאות אותו על גבן
ציפורים מחביאות אותו
בין הטפסים
של משרד הפנים
אני בלשית
חופרת בזכרון
כמו חלליות הבולדוזרים
החודרים
אל קרביה של העיר.
כאן
ההסטוריה היא חברה קבלנית
והיומיום עובד זמני
העיר מוריקה מגשם
ומג'יפים של מג''ב
מכחילה כמו שפתיי
הרועדות מן הקור
והצ'קלקות של המשטרה
מתכוננים להמראה
ואני
איני זוכרת מתי בדיוק
הפכה עירי לשדה תעופה.
ירושלים
27.2.06 |
|
|
אני אין לי טעם.
גם החברים שלי
לא משהו.
אחד שמאשר את
הסלוגנים בוידוי
חושפני בראיון
ראשון ברדיו במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.