אני שומעת את העצב, את השתיקה,
אני מרגישה את גופי רועד
שקורא לך...
אני חשה את הצורך להיות איתך
ולבך כולו הוא קר.
קשה לי לעצור את הדמעות,
גם כשאני רוצה, ליבי בוכה ללא הפסקה.
אני רוצה ליראות את השמיים הכחולים,
אך במקום אני רואה שמיים קודרים.
אני הוא הגולם ואתה הוא הפרפר,
אני רק מחכה לצאת וליראות את העולם,
אך קרום של עצב עוטף את כולי
והדרך ליציאה נחסמה
ושוב הגעתי לדרך ללא מוצא.
דמעות זולגות כנהרות
אולי אטבע, אפסיק לחיות,
דמעה קופאת על פני,
וכשאני רואה אותך
שמחות עיניי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.