דורון פרנקנברג / הזדקנתי |
ואינני מריח דבר
חמוקי הבלונדינית מזדקרים לעיני
ועיני עצומה זה מכבר
כולי כבר זקן
בנפש בגיל
עוד מעט בן שלושים וחמש
אשתי מנומסת
סובלת אותי
יודעת שזה מה שיש
חברים טילפנו בוא נצא נבלה
עייפתי עיזבוני בשקט
הם לא מבינים מה קשים החיים
למי שביצבץ בו הקמט
מנסר עגבניה בשן רקובה
בילדות לא ציחצחתי שיניים
ואמא אומרת אמרתי לך
די! כואבות האזניים
אשתי מנומסת
סובלת אותי
טיפש היא לוחשת בלי קול
מתי כבר תבין ששלושים וחמש
זה עדיין לא גיל כה גדול
ואני מחייך וסולח
יודע הם לא מבינים
כשיגיעו לגיל המופלג שאני
נראה גם אותם מדברים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|