על הטיוטה של השיר הזה כתוב התאריך 26.9.88
הייתי בת 19, בשנת השירות השנייה, נסעתי עם משפחתי לשנת שבתון
בטורונטו, שבקנדה. השארתי כאן מאחור אהבה, עם הבטחות אמונים,
וגעגוע, אלא שתוך שבועיים הוא כבר היה בזרועותיה של אחרת...
את "האיש שלי" כתבתי אליה.
שנים אחר כך התגלגל השיר אל הזמרת ליאורה, שייצגה אותנו
בארוויזיון עם "אמן", והיא פנתה אלי וביקשה להקליט את השיר
לדיסק השני שלה.
השיר הוקלט, ואני הייתי המאושרת באדם, בטוחה שאני עומדת לפצוח
בקריירה מזהירה של יוצרת עבור אומנים אחרים, מה שלימים היתה
קרן פלס למירי מסיקה.
בינתיים עברו מאז לא מעט שנים...
גיבור "האיש שלי" הספיק להתחתן ולהתגרש,
ליאורה המקסימה התפוגגה מהזכרון הלאומי,
ואני...מפרסמת שירים ב"במה חדשה", ומקווה "לעשות את זה", והפעם
בעצמי...
קצת קרדיטים:
הביצוע של ליאורה הוא בעיבוד יוג'י גבאי
גיטרות : אבי סינגולדה
מופיע על דיסק בשם : "עצב ושמחה"
הביצוע שלי הוקלט כשנה לאחר שנכתב
באולפן של אסף תארי בקרית גת, ובעיבוד שלו.
למי שזוכר דבר כזה, זה הוקלט על סלילים..:))
לכן גם האיכות היא כזאת, אבל בחרתי לפרסם אותו בכל זאת, בגלל
סנטימנטים, אז מראש איתכם הסליחה.
הוא אוהב את החום
הוא אוהב את השמש
הוא רוצה להבין הכל
הוא אוהב אהבה
ומילים מלטפות
לפעמים הוא פוחד לגדול
הוא אוהב סיגריה כשרוצה להרגע
מאותם רגעי תוגה
הוא רוצה אותך
הוא אוהב אותי
לא אוהב את הקור
לא אוהב את החורף
שמכה בתריסים עכשיו
לעולם לא יבכה
רק ייכעס וייבער
לפעמים כשהוא מאוכזב
אם תרצי אסביר לך כל מה שאוכל עליו
איך שקר לי בלעדיו
אני יודעת כי
הוא האיש שלי
אם רק תשמרי לי עליו מרחוק
תהיי לו טובה תגרמי לו לצחוק
אז לך אני נותנת
לא מתקוממת
רק מבקשת זכות לבכות
שמרי לי עליו מהקור והרע
אך דעי כשאחזור אבקשו חזרה
את הרי יודעת
איני נכנעת עוד..
לפעמים הוא נבוך
אם תהיי מאופקת
יבקש אותך לדבר
הוא רוצה המולה
לא אוהב את השקט
בשבילי הוא אהב יותר
את תראי עוד שהוא
לפעמים נהיה קשה
זה מן משהו מעושה
אני יודעת כי
הוא האיש שלי... |