מיכה בן-מאיר / אוטם |
הדרך מתחילה ונגמרת במקום בו עומדים.
ההתקדמות איטית כל כך,
העצירה היא האפשרות המהירה ביותר.
אנשים כופים את עצמם
והמשך אינו הגיוני , לא כרגע
צהוב
הרעש מתגבר.
הפה נפתח , לצרוח , לנשום,
להסגר.
כל אחד מתמלא בעצמו מהר מאוד,
מסייד את כל מה שאטום לעוורון עיניו.
ירוק
הדרך נעלמה , אין לה התחלה ולא סוף.
התזוזה היא כורח,
היא קורעת את העור מעל העצמות.
האנשים אינם ,כולם,
ההגיון נדרס תחת גלגלי הרגש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|