אני זוכר את הרגעים
היפים הנמשכים,
הפוגת קרב של שנות גלותי
ועייפות מלחמתי.
מביט במציאות בתוך עיני הלבנה,
את רואה אותי, אמיתי, פגוע,
הקירבה, האהבה, הפרי האסור.
נאסרה עלינו האהבה, זה המצב הערור.
עיניי מדממות את דמעות הכאב.
הפרידה המרה, הכח הרע.
הכוכבים ניבאו לי חיים שונים,
זהו חוק העולם, זהו חוק החיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.