עיניה בהקו במין גוון לבנבן ועדין,
ידיו אחזו בחזקה בקצהו של הסדין.
רצונו היה ציוויה. יפה הייתה, תמימה,
דרוך בציפייה ושקיקה, משאלתו הכמוסה התגשמה.

כך ארעה אותה תקרית אומללה,
שהחלה בעונג ונסתיימה בטעות.
ובין תחושת התעלות לתחושת חלחלה,
הפרידו מספר דקות, פורקן אדיר, ושטות.

היא חשבה, שזה לא יקרה לעולם,
הוא ידע, שעכשיו זה הולך לקרות.
היא האמינה שהוא שולט ברצונו המיוחם,
הוא ידע, שתאוותו עושה במוחו שמות.

וכך נגמרת כרוניקה של טעות ידועה מראש
כאשר איבר גברי נפגש עם איבר נשי הממוקם בתחתית הראש.
וכאשר פיה נמלא באותו נוזל בעל גוון לבנבן ועדין,
הסיטה במהירות את האיבר וחטפה,
עוד שפריץ אחרון, גם בעין ימין.