מיכל וונדר / שחור הלא נודע |
תפקחי את עינייך אל מול הלבן
שינצוץ, ובעינייך תכלת
הביטי היטב בשמש היוקדת
שפשפי את עינייך בשקט
וכתום יתווסף לו ללקט
טיילי קצת ברוח
המלטפת את שערך
ומבליטה באדום כל נגיעה
בנשיותך,
כל טיפוח חושניותך
מצמצי בלי הרף
עד החום יצטנן
והקור יחדור תחת עורך
ובלי מגעך
יזרום דמך הכחול
ובאצילותך התמימה
סגול יהפוך
וידבוק בצניעותך עד העוקץ
ורגלייך בירוק מטיילות
והטל מרטיב לו רגלייך
ולפתע הגשם זורם לו
פתאום, וזולג לו
מבין שתי עינייך
הרימי מבטך אל מול האביב
חייכי והשתלבי בפריחה,
ראי נא עד כמה צבעונית
את, ויפה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|