רוני לי סמית / הענקה |
משהו כל-כך שלי
פתאום הופך לשלו,
כאילו התמימות תעלם יחד עם האהבה.
חושבת על האפשרות ומחייכת,
גם אני רוצה.
כשירד גשם זה יקרה,
ולפתע השמש תזרח ותלטף בחום עדין,
והוא ילטף במגע חמים
ואני ארצה שהרגע לא יפסק לעולם.
כך דמיוני גולש לו,
לא עוצר,
ממשיך למקומות אסורים
אך זה נעים.
עושה פרצופים למראה וצוחקת,
חושבת מה הוא היה חושב.
התלתלים נופלים להם על הכתפיים
מכסים את מה שצריך.
העיניים מסתכלות, מרחפות, חושבות
אני מוכנה
עוד מעט.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|