|
רגעים קטנים של נצח
רוח נושבת לאט
אוהבת את השירים השקטים
שמתנגנים ברגע עצוב
תחושה של געגוע עוברת בי
תחושת מועקה נעימה
הדמעות מציפות אותי מבפנים
אך מסרבות לצאת החוצה
לא מרגישה את הכאב שלי
כאילו אני קיימת לא קיימת
העבר נוגע בי כל פעם מחדש
ההווה מרגיש כאילו כבר הייתי
כבר חוויתי.
געגוע עמוק לחיוכי הסתיו המתוקים
לאהבות הישנות
לשירים השקטים שמתנגנים ברגע עצוב. |
|
|
לא כל זיפן
אדיוט! לומד
בטכניון!!
אבל בטכניון יש
אחד אדיוט!!!
שמספיק
ל-כ-ו-ל-ם!
ערד עזמוביץ,
בסלוגן מחאה
כנגד אדיוט
מהטכניון! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.