אני רוצה לקלף בציפורניי את החיוכים המזוייפים
לשייף עד דק את הצבעים המשקרים ולחשוף את השחור, או לבן
שבפנים.
לנגב מפני את הרוק הדביק של הנשיקות המעושות
ומאוזניי, את הדוק שמכסה את המילים המיותרות.
לעקור.
עולם בלי קולות, מראות, צבעים - שלא יעוותו לי את כל החושים.
שהדיו הזו תקרע את הדף, או תמלא אותו,
בצבע, עד שלא יראו כלום.
שהצרחות שלי יקרעו את עור התוף, או יתמזגו
עם בליל השיחות הריקות - עד לאנטרופיה מושלמת.
למתוח את השפתיים לחיוך מזויף עד שהן יקרעו
והלחיים יתפוצצו והפנים יהפכו לעיסה אחידה בצבע המוות.