מדוע תמיד היום שאחרי
יפה יותר מזה שלפני
ואולי רק אולי
לשם האיזון נוצר
בלבד שבלב משהו נשאר

נעבור המשוכה בקפיצה
והנה הקלה
לא לפני שנלמד מהעבר
שהרי זמן רב לא נותר

בנימה פסימית לא אוכל לסיים
לכן הבה נתחיל מחדש
כזוג צעיר ומרוגש
ביום כלולותיהם

הנוכל להשתוות אליהם ?