|
על חוף שתיקותייך דגל אדום מתנפנף
ביני ובינך השתיקות מדברות
הסחף משך אל תוך גופך
לא השכלתי לראות סערות
ומה בינינו מלבד נגיעה
מתק שפתייך יבש לו לפתע
בחרת לעזוב אך כושל רצונך
מנסה להמתיק רק לרגע את הרגע
זה האור הרחוק או ניצוץ בעינייך
זה גופך שקרא לי בחושך
זו אנקה שפרצה מבין שתיקותייך
רק את גופך לא כיסה לי האובך
ביני ובינך השתיקה מדברת
לא אחת התנפצת אל החוף
בדגל אדום ובשארית כוחותייך
ניסית לשים לזה סוף. |
|
|
צבא זה דבר
מיותר!, באמת,
בשביל מה?
פשוט נגיד
לערבים שאנחנו
ניצוליי שואה
וזה יעבוד!
במקום גדר טובה,
נבנה מסכיי
קולנוע ענקיים,
כמו בדרייב-אין,
ונקרין עליהם כל
היום עמוד האש,
שואה של קלוד
לנצמן, אם הם
יעשו בעיות נביא
להם ספישל
שינדלר, כולל
ראיון עם
אישתו!
סרן בנימין
גלעד, מנסה
טקטיקה אחרת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.