בסוף מתים
השמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב
אני מסתכלת על השמיים ונדהמת,
כל העומק הזה, העיניים בקלות יכולות להתערפל,
השמיים הם הגבול, יפה
בסוף מתים
בבוקר מוקדם מידי - מתעוררת
צריך להתחיל עוד יום חדש,
מקלחת של בוקר, נסיעה רגועה,
מי ידע מה יוליד יום
רק שבסוף מתים
בסוף תמיד מתים, ברגע הבא לא אהיה בין החיים
אבל עכשיו אני כן
בלילה בחושך, נדידה בשנתי,
אין זמן לבזבז, צריך להספיק
למצות, מוחצנות מרובה
לשאוף הרבה אוויר, ללמוד גם להוציא
נשימה אחרונה
בסוף תמיד מתים
טירוף לילי, עולם פנימי
שנינו יחד מחובקים בשקט הזה
בוא ונלחש הלילה תבוא
לאהוב בלי פחד, נתרגש
בסוף ממילא מתים
בסוף תמיד מתים, ברגע הבא לא אהיה בין החיים
אבל עכשיו אתה כן
