דגן בגן / בעבוע |
עדיין חיה ונושמת אהבתי אליך
והיא מבעבעת וזועקת אל ההכרה
ואני מחכה בקוצר רוח ובקוצר נשימה
אל היום בו יפתח השער הלבן
ואוכל להשיב לך אהבה ללא גבולות
כמו שאתה רצית לתת לי
ואני לא קיבלתי
לא הצלחתי
וכל מה שנותר מאז הוא צער עמוק
ושני לבבות מדממים
על חלום שנשכח והתעורר
ואז מעד ונעלם
ולקח איתו את כל התקווה
איתה חייתי לפניך
ואחריך אחיה בלעדיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|