הנשיקות שלו מלאות ברוך שממיס את אחרון הקרחונים
הנשיקות שלו מיוחדות, אין אחת כקודמתה
הנשיקות שלו נדירות, הוא שומר אותן למקרים מיוחדים
לנשיקות שלו יש טעם של בית.
וריח של בית.
הנשיקות שלו מעיפות אותי בחום משכר
והן לא מבקשות רשות. הן פשוט מעיפות.
הנשיקות שלו עשו אותי מאושר.
מעולם לא אמרתי לו את זה. לא היה רגע נכון.
אולי לא הייתי צריך בכלל לחכות לרגע שכזה.
ועכשיו אנחנו לא ביחד, ואולי גם לא נהייה.
אבל יום אחד אני אגיד לו.
הנשיקות שלו עשו אותי מאושר.
הן העניקו לי תחושה של בית נשכח, אותו חיפשתי כל חיי.