|
אם תבואי הלילה לדפוק על דלתי
בשלווה של מדבר אצא מדעתי.
כשתבואי הלילה להדפק על שתיקותי
אצא מחדריהם הדחוסים של שירי.
והקרח יומס לטיפות של מילים
ואנזל על יופייך כדמעה בפנייך
ובשקט אחרוש בליבך ריגושים
ואלך לעיבוד כפירור באדמותייך.
ואפילו בגדייך לפתע יסמיקו
על אותו זכרון מרופד במילים,
על קרב אותן מחשבות שהרחיקו
בקרב אותם מבטים מודדים.
התתני לי לשתות מבאר חוויותייך
כי יבשו לילותי וצמאתי נורא.
התתני לי לקשור את גופי בחבלייך
כי בודד צווארי ונפשי כבר קשורה. |
|
|
כשהייתי קטנה
האתון שלי אכלה
חבילה של חמישים
בזוקות
ולא הפליצה
בלונים
ההיפראקטיבית
פסיבית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.