תני הכל,
קחי מעט,
צבעי את העולם בצבע כחול,
ותפסעי אט אט,
לכיוון מסתורי,
שרק את יכולה,
אל תישארי,
בבמה הזו הגדולה,
אל תחכי לתשואות,
הן לא יגיעו,
אפילו לא מחיאות,
גם הן לא ירגיעו,
יש לך שלווה חיצונית,
אך בפנים נטרפת דעתך,
אין לך דממה פנימית,
ההגיון הולך ודועך,
מנסה לפתוח דלת ועוד דלת,
לטעום טעם שנשכח,
והדך מתפתלת,
את תמימה כל כך,
צאי החוצה,
המריאי לאוויר,
אני יודעת, את רוצה,
יש בך רצון כביר,
או לפחות כמיהה,
למשהו נדיר,
שמעוררת תמיהה,
יש לך כח אדיר...