|
אני רוקדת כשעצוב לי
אני שרה כשמר לי
כך עוברים הימים
וכך חולפות הדממות
כך שומרים על שיגרה
וכך שוברים השתיקות
ימיי הם ימים רגילים
בבוקר של חיים מתמשכים
בלילה של דומייה
בשיגרה
בדממות
בשתיקות
מתי כבר תשוב
להגיד לי שאתה פה
ומתי כבר תלך
כי אתה רק פוגע
מתי אבכה
ומתי אצחק
מתי אשקוט
ומתי אזעק
מתי כבר תחזור
הגעגוע שובר
וכל יום ארוך יותר
מתי כבר אראה אותך
מחייך אליי כמו פעם
אשב לי בדד
אמתין
אלך פה
אחזור שם
השמש כבר שקעה
ואתה לא שב
אשיר לך את שירי העצוב
ארקוד כי הכאב גובר עליי
אחלום
כי מה נותר לי ממך
אשתוק
כי ניסיתי לשבור את השתיקות
אבכה
כי אני יודעת שלא תשוב
אזעק
למרות שאני יודעת
שאף אחד לא שומע אותי...
|
|
|
שנות השמונים זה
לא זמן.
זה מקום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.