בשלב מסוים התחלתי לחשוב שזה כבר שם. היא כל הזמן הסתכלה אליי,
דיברה איתי, פלירטטה איתי בקטנות ונגעה בי באקראי. אמרתי
לעצמי, יש לה אחלה גוף, נראה לי שנלך על זה. הערב הגיע וראיתי
אותה יוצאת מהפאב, יצאתי אחריה. היא בדיוק הדליקה סיגריה.
החלפנו שתי מילים והזמנתי לג'וינט, התחלנו לחזור לעבר האדמה.
ישבנו בחוץ, עשינו קפה, עישנו סיגריה בכל מיני צבעים,
לא היו יותר מדי חיוכים.
הלילה יפה, היא אומרת, ואני מחייך
בואי נרד לחצר, נשכב ונביט באש.
האש לא דלקה, הג'וינט בקושי זז
היא התהפכה על הגב, והפנתה את ראשה אל הצד.
לא ידעתי אם ללטף אותה או לא, היד יצאה מכיס הז'קט
נחה לה על הבטן בלי יותר מדי לפטפט.
היא הסתובבה ואמרה שהיא עייפה,
קמנו הלכנו ונפרדנו בנשיקה (על הלחי).
לא ידעתי אם הייתי צריך לנשק,
לא רציתי לגנוב, רציתי לחבק.
ישבתי בשקט, הכנתי קפה
היא מאחורי הקיר, בתוך מכסה.
נראה לי שזה אבוד, ואני קצת עייף


אני לא נרדם, רק מנסה לחשוב איך
זה קרה, שהיא נעלמה לה.
הלכה לישון, לבדה, חשבתי שהיא אצלי ביד
רק מחכה.
דברים שהיא אמרה עולים לי לראש,
אני מפרש אותם לשם או לפה.
בכל מקרה, זה לא עוזר
ואני רק יושב ומתייסר.

הדלקתי סיגריה, שתיתי קצת מיץ.

שמעתי אנחה לפתע מאחורי הקיר,
אולי זאת היא.
שוכבת בחדרה, מאוננת.
ואני פה יושב וחושב למה זה היא ולמה אתה,
אם הייתי גבר מספיק הייתי לוקח נשיותה.
היינו עפים למחוזות חדשים,
איתי היא הייתה מגיעה לשיאים.
וגם אם לא, בטוח הייתי נהנה,
אפילו שהסקס בינוני, הכיבוש אלוהי.
אני מתחיל לסדר, ואני חרמן אש,
אני נכנס לשירותים לפרוק את מה שיש.
לא יכול שלא לחשוב עליה,
ואם היא באמת שם שוכבת,
וידה לתחתוניה יורדת,
ואני פה כמו דביל.
אוווווווף!
אני מרגיש כמו חזיר!