י. אלינור / את ואני |
זה ממשיך מאחד, עובר לשני.
זה נגמר במשב,
רק עם עצמי.
הוא נוגע מעט
זה עובר מהר.
הוא נוגע מעט,
הוא משער.
הוא מעליי, היא בדמיוני.
הוא תשוקותיי, היא - אהבתי.
מזמרת לי באוזן מנגינות בשחור
אומרת לי הכל, מרגישה אותי אפור.
כלה בלבן,
ענן.
צדה אותי מבין זרועותיו,
לא יודעת לאן.
מודעת, לא יודעת.
מערבולות שסוחפות, רק לגעת.
להתרומם לתהום, ושם אצנח.
לשקוע ברגיע, עד שאגיע
יודעת, לא מודעת
אוהבת - מתלבטת.
רוצה, לא רוצה לסגת לאחור,
להיבלע במנגינת השחור.
מנגינת השחור שכתבת למעני
מנגינת השחור - את ואני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|