עינת אלף / משקפיים |
נשארו כמו אז,
לפני האבן הארורה
וכמה שהתחננתי
שתוריד אותם
כי רציתי לראות אותך
ורציתי שתסתכל אלי.
רציתי לחבק אותך
ולנשק אותך
לפחות עוד פעם אחת.
ורציתי אותך.
רציתי בחייך
ובחיוכך
באהבתך
בכאבך
בחומך.
21.11.1997
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|